Page 169 - חרדים ואנשי מעשה
P. 169
סיכום ומסקנות 167
הזהות הציונית של פא"י
חובת הציות והנורמות החברתיות החרדיות היו הקו המפריד בין פא"י לבין הפועל
המזרחי .ודומה שכאן המקום לבחון האם ניתן להגדיר את פא"י כתנועה ציונית.
הפועלים עשו כאמור מעשה ציוני מובהק ,אולם בו בזמן לא הזדהו עם השאיפות
של התנועה הציונית ועם חלק לא מבוטל מהאתוסים המכוננים שלה .כך למשל
שאף יצחק ברויאר להקמת מדינה תאוקרטית ופסל כל אפשרות להכליל ,במסגרת
מדינית זו ,יהודים שאינם מחויבים לתורה ומצווות .האם עצם השאיפה הזו עשויה
להיחשב כאמירה ציונית ,משום שהיא נכללת בהגדרה הרחבה של 'תכנית באזל' —
שראתה בציונות את השאיפה להקמת מולדת לעם היהודי ,תהא צורתו אשר תהא?
בהעדר היחס לכלל ישראל ,ללאומיות המשותפת ,נראה שקשה לקבל את תפיסתו
כציונית.
דומה שהמקרה של פא"י מלמד ,שפעולה ללא הכרה ציונית אינה פעולה
ציונית; הכרחית היא ההכרה שהאדם הוא חלק ממהפכה ,מהתחדשות ומיצירה
חדשה .יתר על כן ,עצם העובדה שרבים מחברי פא"י היו מוכנים לשלם מחיר
גבוה רק כדי להצהיר שאינם חלק מהתנועה הציונית ,שההכרה הפנימית שלהם
משמרת עמדה חרדית שבמהותה מתנגדת לציונות ,מוכיחה שלא כל פעולה
התיישבותית או חקלאית בארץ ישראל היא בבחינת ציונות — גם אם יש דמיון,
מבחינה מעשית ,בינה לבין המעשה הציוני .הפועל החרדי ,שראה את עצמו כחלוץ
לפני המחנה וכפורץ דרך ,עשה זאת למען אנשי אגודת ישראל ולא למען העם
היהודי ,כפי שציירו זאת חלוצי התנועה הציונית .הערכים שאיפיינו את המחשבה
הציונית ,ובהם דאגה לכלל ישראל וקיבוץ גלויות ,חסרים לחלוטין בשיח המתועד
של פא"י בתקופה הנדונה .פא"י ביקשה להציב חלופה לתנועה הציונית :היא
אפשרה לחבריה להקים יישובים ,לעבוד בחקלאות ולעסוק בפעילויות שנשאו
'אופי ציוני' — מבלי לוותר על הזהות הלא-ציונית שבהגדרתם כחברי פא"י.
בחסותה של ההגדרה הרשמית ,היה אותו פועל יכול להתקרב למעשה הציוני
מבלי לחוש כי הוא סותר בכך את סולם ערכיו.
סוגיית השמיטה מדגימה היטב את צורת החשיבה הזו 12.דרך הבחירה של פא"י
בקיום שנת השמיטה אפשרה זאת רק ליחידים ,שהרי לו היה היישוב היהודי כולו
נוהג כפא"י — הייתה כלכלת היישוב קורסת באותה שנה .השימוש בהיתר המכירה,
כפי שנעשה על ידי פועלי הפועל המזרחי והקיבוץ הדתי ,אפשר באופן עקרוני
את המשך הפעילות הכלכלית ביישוב כולו .הפתרון המגזרי של פא"י מלמד כי
הם לא לקחו בחשבון את השיקול של החזקת כלל היישוב היהודי בארץ ישראל;
מכאן משתמע שפא"י — על אף שחברה ,מבחינה מעשית ,לפעילות ציונית —
עשתה זאת ללא הכרה ציונית כוללת.
ייתכן כי מפעילות פא"י בזמן מלחמת העולם השנייה ולאחריה — במחנות
