Page 173 - חרדים ואנשי מעשה
P. 173
נספחים
נספח א' :דברי פרידה לזכרו של הרב הראשי הראי"ה קוק
יצחק ברויאר
פורסם לראשונה:
רבקה הורביץ (עורכת) יצחק ברויאר :עיונים במשנתו ,רמת גן ,1988עמ' 188–181
© כל הזכויות שמורות להוצאת אוניברסיטת בר-אילן רמת גן.
א.
באמצע דיוני הקונגרס הציוני ה 19-הגיעה הידיעה על פטירת רבה הראשי
של כנסת ישראל .הקונגרס הפסיק ישיבתו וקיים עוד באותו ערב אסיפת אבל.
תחילה נאם מר אוסשקין — דברי התרגשות כנים ,דברים גלויים ואמיצים שניכר
היה ,כי נועדו לשפוט ביושר את אישיתו המיוחדת מאוד של המנוח ואת יחסו
הסגולי לציונות ולארץ ישראל הציונית ..." :בעוד שעמד בשתי רגליו על הקרקע
הגישה הישנה המסורתית ומעולם לא מש מאותה נקודה שעליה עמדו האבות
והאבות הראשונים היה משוכנע ,כי למען החדרת התפישות האלה לעולם החדש
והמתחדש צריך ,קודם כל ,בקיום יחס נפשי בין הדור החדש ובין הדור הישן.
האיש הנה העריץ את הנוער בכלל ,ואת נוער ארץ ישראל במיוחד — אף שהשקפת
עולמו היתה מרוחקת מאד מהשקפתו שלו .דומה היה יחסו להבנת אב את בנו
אשר אותו הוא מבקש לחנך ולקרב אליו בדרך ההבנה והאהבה ובה בלבד .והאיש
הזה הגן על השקפותיו" .ואוסשקין הוסיף" :רבים מכירים בוודאי את התשובה
הנפלאה שאותה נתן לרב נכבד מאד ,שעה שהלז קבל על יחסו לנוער האנטי-
דתי — נוער אותו העריץ ובו הכיר .הוא שאל את הרב קוק :כיצד יכול אתה לשתף
פעולה עם אנשים אלה? ואילו התשובה היתה :יודעים אתם ,בזמן שבית המקדש
היה קיים — נמצאו בו העזרה ,ההיכל וקודש-הקדשים .וגבולות היו לכל חד ואחד
בעם ,עד היכן מותר להיכנס והיכן אסור :ובאיזו דרך מותר לו להשתתף בעבודת
בית המקדש .היו שם כהנים ,לוויים ,ישראל ועזרה מיוחדת לנשים .כל אלה,
כך אמר המנוח ,היו בזמן שבית המקדש היה קיים .אבל בשעה שבנו את בית
המקדש — לא היו מחיצות .אז רשאי היה כל אחד ואחד להיכנס לפני ולפנים ,כי
היתה זו עת לבנות .היום ,כך אמר ,אנחנו בונים את הבית השלישי .אנחנו עכשיו
171
