Page 238 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר

‫דניאל שוורץ‬

‫• עד למלחמת העולם הראשונה נשענו המחקרים המובילים דווקא על הספרות‬
‫היהודית־ההלניסטית‪ ,‬שמקורה מחוץ לארץ‪ ,‬ועל שאר הספרות החיצונית‪ ,‬המשקפת‬
‫קבוצות שוליות יחסית (כך הניחו‪ ,‬ולּו רק על סמך דברי יוספוס על הפופולריות של‬
‫הפרושים [קדמוניות היהודים יח‪ 17–15 ,‬ועוד]‪ ,‬הלוא הם אבות חז"ל‪ ,‬אשר ספרותם‬
‫ספרות חז"ל ולא הספרות החיצונית)‪ .‬כך נוצר חיץ עבה וגבוה בין הנצרות הקדומה‬
‫ובין היהדות הכללית של ארץ־ישראל בזמן לידתה; ספרות חז"ל תפקדה בעיקר כדי‬
‫להראות משהו מן החושך שמעבר לחומה‪ .‬כדוגמה מובהקת ומרכזית למגמה זו‬

‫אזכיר את ספרו של וילהלם בוסה‪3.‬‬
‫• בין שתי מלחמות העולם התפתחה ראקציה‪ :‬במקביל לשיקום דמותם של הפרושים‬
‫החלו לפנות לספרות חז"ל כמקור הייצוגי של היהדות כפי שהייתה מקובלת ('יהדות‬
‫נורמטיבית') בארץ־ישראל בימי הבית השני‪ ,‬המשנה והתלמוד – וממילא גם בימי‬
‫לידתה של הנצרות; מחקר זה גם נטה למשוך קווים חיוביים מיהדות זו לדתו של‬
‫ישו‪ .‬בהקשר זה אזכיר במיוחד את ספריהם של ר"ט הרפורד‪ ,‬ג"פ מור ויוסף קלוזנר‬
‫ובעיקר את חמשת הכרכים העבים של ה'פירוש לברית החדשה על סמך התלמוד‬
‫והמדרש' מאת ה' שטראק ופ' בילרבק‪ ,‬שהפך בתקופה זו לכלי המחקר העיקרי של‬
‫המקצוע‪ 4.‬אולם בכך הועבר הדגש לספרות שהיא לא רק מאוחרת מן התקופה שבה‬
‫צמחה הנצרות‪ ,‬אלא גם משקפת בחלקה דווקא את הגולה המזרחית (בבל) ולא את זו‬

‫המערבית שממנה בא פאולוס‪ ,‬ושבה התפשטה ופרחה הנצרות‪.‬‬

‫מאז ‪ 1947‬השתנה הכול‪ .‬כסימן היכר אציין רק את ההפרש הבולט בין כותרותיהם של שני‬
‫מחקרים מרכזיים בתחום‪ Paul and Rabbinic Judaism :‬מאת ו"ד דייוויס יצא לאור בשנת ‪,1948‬‬
‫בד בבד עם גילוי המגילות‪ ,‬ולכן לא יכול היה להתחשב בהן‪ ,‬ולעומתו ‪Paul and Palestinian‬‬
‫‪ Judaism‬מאת א"פ סנדרס יצא לאור בשנת ‪ ,1977‬כשלושים שנים לאחר גילוי המגילות‪ 5.‬השוואת‬
‫הכותרות מדגימה היטב את יכולתנו המחודשת לחקור את לידתה של הנצרות באמצעות מקורות‬

‫‪( W. Bousset, Die Religion des Judentums im neutestamentlichen Zeitalter, Berlin 1903‬במהדורה‬ ‫‪ 3‬‬
‫השלישית והרווחת ביותר‪ ,‬בעריכת ה' גרסמן [‪ ,Gressmann‬טיבינגן ‪ ,]1926‬שּונה שם התואר ל־‬ ‫‪ 4‬‬
‫‪ .)späthellenistischen‬לספרות על הפולמוס שהתנהל בין יהודים לנוצרים על שלילת הדת הפרושית‬ ‫ ‪5‬‬
‫וספרותם של חכמים בשלב זה של המחקר הנוצרי של ראשית הנצרות‪ ,‬ראו‪D.R. Schwartz, ‘MMT, :‬‬
‫‪614‬‬
‫‪Josephus and the Pharisees’, J. Kampen & M.J. Bernstein (eds.), Reading 4QMMT, Atlanta, Ga. 1996,‬‬

‫‪p. 68, n. 3‬‬

‫‪R.T. Herford, Pharisaism: Its Aim and Method, London & New York 1912; idem, The Pharisees,‬‬

‫‪London 1924; G.F. Moore, Judaism in the First Centuries of the Christian Era, Cambridge, Mass.‬‬

‫‪ ;1927‬י' קלוזנר‪ ,‬ישו הנוצרי‪ ,‬ירושלים תרפ"ב; הנ"ל‪ ,‬מישו עד פאולוס‪ ,‬תל־אביב ת"ש (שני ספריו של‬
‫קלוזנר תורגמו לשפות נוספות‪ ,‬לרבות אנגלית וגרמנית); ‪H.L. Strack & P. Billerbeck, Kommentar zum‬‬
‫‪ .Neuen Testament aus Talmud und Midrasch, I–V, München 1922–1928‬לשיקום דמותם של הפרושים‬
‫בתקופה זו ראו גם‪R. Marcus, ‘The Pharisees in the Light of Modern Scholarship’, Journal of Religion, :‬‬

‫‪22 (1952), pp. 153–164‬‬

‫‪W.D. Davies, Paul and Rabbinic Judaism, London 1948; E.P. Sanders, Paul and Palestinian Judaism,‬‬

‫‪London 1977‬‬