Page 234 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 234

‫דניאל שוורץ‬

‫רבה לגרזן קטן הנמסר למועמדים לכת (מלחמת היהודים ב‪ ;)137 ,‬כפי שמסביר יוספוס‪ ,‬גרזן זה‬                                ‫‪610‬‬
‫נועד לסייע בסילוק צואה לאחר עשיית צרכים‪ ,‬דבר שהאיסיים נהגו לעשותו ביחידות‪ ,‬במקומות‬
‫מרוחקים מן היישוב (שם‪ .)149–148 ,‬הרושם מדבריו הוא שגרזן זה וההקפדה האיסיית על‬
‫היבט זה של היגיינה נתפסו כמאפיינים את הקבוצה ומבחינים בינה ובין אחרות‪ .‬לכן – כך מסיק‬
‫באומגרטן – יש חשיבות רבה לאפשרות העולה ממגילת המקדש‪ ,‬ומן החפירות בקומראן‪ ,‬שהיו‬
‫ַּב ָמקֹום שירותים ציבוריים‪ .‬מאחר שמסירת הגרזן למועמדים מלמדת על חשיבותו של מנהג איסיי‬
‫שאין במסגרתו מקום לשירותים ציבוריים‪ ,‬יש לראות בה סימן שכת המגילות לא הייתה איסיית‪43.‬‬
‫ויש כמובן הבדלים נוספים בין המקורות העתיקים ובין המגילות‪ ,‬בין אם ביחס לראליה (למשל‬
‫על פי יוספוס תהליך המועמדות ארך שלוש שנים ואחריהן נשבעו‪ ,‬ואילו בסרך היחד מדובר על‬

          ‫שנתיים ושבועה לפניהן)‪ ,‬בין אם ביחס לאנתרופולוגיה‪ ,‬תאולוגיה ונושאים אחרים‪44.‬‬
‫אולם ככלל הסתירות אינן תמיד מרשימות מאוד‪ 45,‬וגם כאשר הן קיימות אין בהן כדי להפתיע‪,‬‬
‫בהתחשב בארבעת השיקולים הבאים‪( :‬א) פילון‪ ,‬פליניוס ויוספוס חיו וכתבו במאה הראשונה‬
‫לסה"נ‪ ,‬ואילו רוב החומר במגילות מתייחס לתקופה קדומה יותר (המאות השנייה והראשונה‬
‫לפנה"ס)‪ ,‬ואפשר שדברים השתנו במשך הזמן; (ב) אפשר גם שהיו הבדלים בין קבוצות שונות‬
‫של איסיים‪ ,‬ושהעדויות שלפנינו אינן מתייחסות כולן לאותה קבוצה; (ג) ממילא אין לצפות‬
‫שעדותם של משקיפים מן החוץ תתאים בכול לעולה מכתבי הכת עצמה;‪( 46‬ד) לפילון וליוספוס‬
‫היה חשוב לתת לקוראיהם רושם חיובי על האיסיים‪ :‬פילון משתמש בהם כדוגמה לכלל ש'כל‬
‫אדם ישר ִהנו בן חורין' (כשם אחד מספריו המתארים אותם) ומציגם אפוא כ'אתלטים של‬
‫ש ֵלמות' (על חירות הצדיק‪ – )88 ,‬אך זאת כמובן לפי תפיסותיו שלו באשר לשלמות‪ 47,‬ואילו‬
‫יוספוס משתמש בהם כדי להראות דרך לגיטימית ומכובדת של יהדות במקום זו של המורדים‬
‫ברומא‪ 48.‬מגמה זו עשויה הייתה להביא סופרים אלה לשנות את התמונה כדי לייפותה באופן זה‬

‫‪ 	43‬ראו‪ :‬א' באומגרטן‪ ,‬הכתתיות בימי הבית השני‪ :‬מסה היסטורית־חברתית־דתית‪ ,‬תל־אביב תשס"ב‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ,20–19‬בעקבות‪A.I. Baumgarten, ‘The Temple Scroll, Toilet Practices, and the Essenes’, Jewish :‬‬

                                                                           ‫‪History, 10, 1 (Spring 1996), pp. 9–20‬‬

‫‪ 	44‬ראו בין השאר‪M. Gottstein, ‘Anti-Essene Traits in the Dead Sea Scrolls’, VT, 4 (1954), pp. 141–147; :‬‬
‫‪;C. Roth, ‘Why the Qumran Sect Cannot Have Been Essenes’, RevQ, 1 (1958–1959), pp. 417–422‬‬
 ‫ביל (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)3‬עמ' ‪( 129‬ביל ממעיט בחשיבות הסתירות‪ ,‬הן מבחינת מספרן הן מבחינת משקלן)‪.‬‬
‫‪ 4	 5‬לביקורת על עמדתו של באומגרטן בעניין השימוש בגרזן ובשירותים (לעיל‪ ,‬הערה ‪ )43‬ראו‪ :‬סנדרס (לעיל‪,‬‬
‫הערה ‪ ,)5‬עמ' ‪ .41–36‬מכל מקום אין בדברי יוספוס כדי ללמד שהאיסיים התנגדו לשימוש בשירותים‪ ,‬אם‬

                                                   ‫אלה היו קיימים‪ ,‬או שלא היו בונים אותם בעצמם‪.‬‬
‫‪ 	46‬גם אם נאמין לטענת יוספוס‪ ,‬שבהיותו כבן שש־עשרה בילה זמן מסוים בקרב האיסיים; ראו‪ :‬חיי יוסף‪,‬‬

                                                                                          ‫‪.11–10‬‬
‫‪ 4	 7‬לדוגמה יש קרבה רבה בין הסברו של פילון שהאיסיים בורחים מן הערים בגלל הזוהמה שבהן (על חירות‬
‫הצדיק‪ )76 ,‬ובין הסברו‪ ,‬במקום אחר‪ ,‬שמשה רבנו היה צריך לעזוב את העיר כדי להתפלל (שמות ט‪,‬‬
‫כט; על השכרות‪ ;103–101 ,‬פירוש אלגורי ג‪ .)44–43 ,‬על אידאליזציה בתיאור האיסיים אצל פילון ראו‪:‬‬

‫‪M.J. Martin, ‘The School of Virtue in the Tent of Zion: An Investigation into the Relationship‬‬

‫‪Between the Institutions of the Graeco-Roman Diaspora Synagogues and the Jerusalem Temple in‬‬

‫‪Late Second Temple Judaism – Philo of Alexandria: A Case-Study’, Ph.D. dissertation, University of‬‬

                                                                                    ‫‪Melbourne, 2000, pp. 427–430‬‬

‫‪ 4	 8‬ראו במיוחד הדרך שבה הוא מציג את הכיתות הלגיטימיות כניגוד למורדים נגד רומא במלחמת היהודים ב‪,‬‬
‫‪ ,119–118‬ובקדמוניות היהודים יח‪ .23–22 ,11–10 ,‬לאיסיים כדמויות אידאליות אצל יוספוס ראו במיוחד‪:‬‬
   229   230   231   232   233   234   235   236   237   238   239