Page 245 - josephus volume one
P. 245

‫נעם ורד‬

‫עד ‪ 6‬נשמטו מחמת הדומות‪ ,‬כפי שקבע גם חכם‪ .‬כמו כן ברור שכמה מהיחידות המושמטות הושלמו‬
‫אחרי סוף הברייתא (יחידה ‪ ,)8‬שלא במקומן ושלא כסדרן‪ .‬תחילה יחידה ‪ 5‬מהנוסח המקורי (יחידה ‪9‬‬
‫בנוסח שלפנינו)‪ ,‬ורק אחריה יחידה ‪ 4‬מהנוסח המקורי (יחידה ‪ 11‬בנוסח שלפנינו)‪ .‬מדוע חזר המעתיק‬
‫אל יחידה ‪ 5‬אחרי יחידה ‪ ?8‬כפי שהציע חכם‪ ,‬נראה שהוא טעה פעמיים‪ :‬פעם ראשונה דילג מחמת‬
‫הדומות‪ ,‬ופעם שנייה‪ ,‬כשהגיע לסוף דברי ר' יהודה‪' :‬על אחת כמה וכמה' (‪ ,)8‬סבר בטעות שהוא עומד‬
‫בסוף דברי ר' מאיר ('על אחת כמה וכמה' (לעיל‪ ,)4 ,‬והחל מחדש את הקטע של ר' יהודה (לעיל‪' :)5 ,‬תני‬

                    ‫זו דברי ר' מאיר‪ ,‬ר' יהודה או' לא כי‪ '...‬וכו'‪ ,‬כלומר לפנינו גם הכפלה מחמת הדומות‪.‬‬
‫למרבה המבוכה נוספה אל תוך הסבך הזה הערת מעתיק קדמון‪' :‬כול' היך קדמייא' (הכול כמו קודם)‪,‬‬
‫המעידה שהוא דילג על קטעים שהיו בעותק שלפניו משום זהותם לקטעים שהופיעו לפני כן‪ .‬מתי‬
‫פעל מעתיק זה ומה בדיוק השמיט? לטעמי אפשר להוכיח שהוא פעל אחרי האירועים הטקסטואליים‬
‫שתוארו לעיל‪ ,‬כלומר אחרי ההשמטה מחמת הדומות וההכפלה שלא במקומה שלאחר מכן‪ .‬ראיה לדבר‬
‫היא עצם ההערה שהקטעים שהוא משמיט זהים למה שכבר נאמר קודם‪ .‬מאחר שיחידה ‪ 9‬בהשלמה‬
‫(עמודה שמאלית) זהה ליחידה ‪ 5‬המקורית (עמודה ימנית‪' :‬תני זו דברי ר' מאיר‪ ...‬מה נדר לאהובתו')‪,‬‬
‫הגיוני היה להמשיך ולהעתיק את שאחריה‪ ,‬היינו יחידות ‪ 6‬ו־‪ 7‬המקוריות‪' :‬אמר לה לכשאשמש‪ ...‬שליך';‬
‫'בדקו ולא מצאו‪ ...‬בתוך ארץ מצרים'‪ .‬מסתבר שהן אכן היו שם‪ ,‬אלא שהמעתיק הבא‪ ,‬הלוא הוא הסופר‬
‫שהעיר 'כול' היך קדמייא'‪ ,‬דילג עליהן מפני שכבר היו כתובות לעיל לפניו‪ .‬לשון אחר‪ ,‬ההכפלה המוטעית‬
‫שנולדה בשלב הראשון‪ ,‬היא שגרמה לסופר הבא לדלג בשלב השני‪ .‬לשם הבהרת הדברים‪ ,‬להלן טבלה‬

                                                                     ‫המציגה את שלושת גלגוליו של הנוסח‪:‬‬

             ‫הירושלמי שלפנינו‪,‬‬            ‫הירושלמי לאחר ההשמטה‬              ‫הירושלמי המקורי‪ ,‬משוחזר‬
           ‫לאחר הדילוג המכוון‬                       ‫וההכפלה‪ ,‬משוחזר‬
                                                                            ‫‪... 1‬והלך והלבישו ()‌לה וחגרו צ‌(ו)‌צל‬
‫‪...‬והלך והלבישו ()‌לה וחגרו צ‌(ו‌)צל‬  ‫‪...‬והלך והלבישו ()‌לה וחגרו ‌צ(ו‌)צל‬       ‫אמ' להן ראו מה נדר לאהובתו‬
     ‫אמ' להן ראו מה נדר לאהובתו‬            ‫אמ' להן ראו מה נדר לאהובתו‬
                                                                            ‫אמ' לה לכש ‌א[ש‌]מש בכהונה‬         ‫‪2‬‬
      ‫אמ' לה לכש ‌א[ש‌]מש בכהונה‬            ‫אמ' לה לכש ‌א[ש‌]מש בכהונה‬         ‫גדולה אלבש נקלה שליך‬
          ‫גדולה אלבש נקלה שליך‬                  ‫גדולה אלבש נקלה שליך‬             ‫ואחגור בצ‌(ו)‌לצל שליך‬
            ‫ואחגור ב ‌צ(ו)‌לצל שליך‬               ‫ואחגור בצ‌(ו)‌לצל שליך‬

                                                                                 ‫ביקשו להרגו‪ ,‬רץ מפניהם‬        ‫‪3‬‬
                                                                            ‫ברח לאלכסנדריאה ועמד ובנה‬

                                                                                    ‫שם מזבח לעבודה זרה‬

                                                                            ‫והרי הדברים קל וחומר ומה אם‬        ‫‪4‬‬
                                                                            ‫מי שלא נכנס לשררה ראו היאך‬

                                                                              ‫העשיא את יש' לע"ז מי שהוא‬
                                                                            ‫נכנס ויוצא על אחת כמה וכמה‬

‫שהוא עומד בסוף דברי רבי מאיר‪( '...‬עמ' ‪ .)444‬הסבר זה פוסח על שתי הסעיפים בין שתי השערות שונות‪ :‬הגהה מדעת‬
‫('הבחין שיש כאן מחלוקת') והכפלה מחמת הדומות ('סבר בטעות שהוא עומד בסוף דברי ר' מאיר')‪ .‬לטעמי אין ספק‬
‫שאחרונה עיקר‪ .‬כמו כן‪ ,‬חכם נוטה ‪ -‬אם כי בהיסוס ‪ -‬לייחס את ההערה 'כול' היך קדמייא' לסופר שיצר את ההשמטה‬

                          ‫וההכפלה (שם)‪ .‬לי ברור שאין המדובר כאן בסופר אחד‪ ,‬כי אם בשני שלבים נבדלים‪ ,‬ראו להלן‪.‬‬

                                                                                                                        ‫‪234‬‬
   240   241   242   243   244   245   246   247   248   249   250