Page 478 - josephus volume one
P. 478

‫היכלב םלצ‬

     ‫שראשיתו במקרא‪    ,‬והוא מוכר גם מספרות חז"ל ואף ממקורות יהודיים אחרים המצוטטים אצל יוספוס‬
     ‫בקדמוניות‪    ,‬אך אין לו זכר אצל פילון‪ .‬אכן‪ ,‬הנוכחות הבולטת של עיקרי אמונה יהודיים בקדמוניות‬
     ‫לעומת מלחמת היא תופעה כללית‪ ,‬המשקפת שינוי בגישתו של יוספוס בין זמני כתיבתם של שני‬
     ‫הספרים‪ ,‬ואינה מיוחדת לחטיבה הנידונה כאן‪ .‬שינוי גישה זה נידון במחקר    ונסקר גם בספר זה‪    .‬עם‬
     ‫זה‪ ,‬נראה שאין לייחס את כל ההבדלים שמנינו כאן בין מלחמת לקדמוניות לעיבוד עצמאי בכיוונים‬
     ‫‘יהודיים' ביד יוספוס בלבד‪ ,‬וניכר שיחידות מסוימות בדיווחו בקדמוניות ‪ -‬בעיקר סצנות ‘סגורות'‪,‬‬

                            ‫נטולות מקבילה במלחמת ‪ -‬כגון נס הגשם ‪ -‬נשאבו ממקורות פנים־יהודיים‪   .‬‬
     ‫גם הציטוט המפורט של מכתבו של פטרוניוס לגאיוס הוא ייחודי לקדמוניות (‪ ,288-287‬השוו‬
     ‫לפרפרזה הקצרה במלח' ב ‪ ,)202‬אולם אין ספק שתוכן מורחב זה לא נלקח מפילון‪ .‬במשלחת (‪)253-248‬‬
     ‫הודגש שהמכתב לא הזכיר את תחנוניהם של היהודים‪ ,‬אלא השתמש בנימוקים טכניים־אינטרסנטיים‬
     ‫של עונת השנה והחשש לגורל האספקה שתידרש למסעו של הקיסר‪ .‬בקדמוניות‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מכיל‬
     ‫המכתב בעיקר טיעונים יהודיים אידאולוגיים‪    ,‬כגון חמלה על רבבות היהודים המיואשים‪ ,‬סימן קללה‬
     ‫שידבק בגאיוס אם יעשה את המעשה וכוחו של אלוהי ישראל‪ .‬אגב‪ ,‬גם במלח' ב ‪ 202‬נאמר בפירוש‬
     ‫שאיגרתו של פטרוניוס סיפרה לקיסר על ‘תחנוני היהודים'‪ ,‬וזה בניגוד מוחלט לנאמר במשלחת ‪:248‬‬

                                                         ‫‘מבלי לגלות בו את האמת על תחנוניהם ותפילותיהם'‪.‬‬
     ‫ג	‪ .‬כפילויות ותפרים סגנוניים גסים למדי בקדמוניות מלמדים על מיזוג של מקורות בהיקף גדול יותר‬
     ‫מהשתלה של שני סיפורים מתוך חיי אגריפס‪ .‬כך למשל ניכרות כפילויות מתמיהות בקטע ‪.309-305‬‬
     ‫בסעיף ‪ 305‬מסופר על הגעת המכתב שבישר על מות גאיוס לפני המכתב שציווה על פטרוניוס להתאבד‪.‬‬
     ‫ואולם בסעיף ‪ 306‬מתוארת משמעותה התאולוגית של ההתרחשות בלשון של חיזוי העתיד ולא כתיאור‬
     ‫של מה שכבר היה‪‘( θεὸς γὰρ οὐκ ἄρ' ἀμνημονήσειν ἔμελλε Πετρωνίῳ κινδύνων :‬שכן עתיד היה‬
     ‫אלוהים לזכור באמת לפטרוניוס את הסכנות‪ .)'...‬נראה כאילו תיאור זה נתלש מתוך הקשר שבו המשבר‬
     ‫עדיין בעיצומו‪ ,‬והמספר מקדים ומספר את שעתיד לקרות‪ .‬בעוד סעיף ‪ 306‬נפתח בהצהרה יהודית‬
     ‫מאוד בענייני ההשגחה האלוהית‪ ,‬הוא מסתיים בתשועתם של חברי הסנאט המצוינים במעלתם‪ ,‬הערה‬
     ‫המתאימה למקור רומי כלשהו‪ .‬אם לא די בכל אלה‪ ,‬הרי בסעיף ‪ 307‬שב יוספוס לספר על מותו של‬
     ‫גאיוס‪ ,‬אחרי שדבר מותו השתמע כבר פעמיים בשני הסעיפים הקודמים‪ .‬המשפט המסיים את פסקה‬
     ‫‪‘ :307‬אולם את סיבת מותו של גאיוס‪ ...‬אספר בהמשך הדברים' אופייני לסיומן של חטיבות בכתבי‬
     ‫יוספוס‪ ,‬אבל הסיפור אינו מסתיים בכך‪ ,‬כפי שהיינו מצפים‪ ,‬וסעיף ‪ 308‬חוזר ומספר על סדר הגעתם‬
     ‫של שני המכתבים לפטרוניוס‪ ,‬שכבר סופר בסעיף ‪ .305‬בסעיף ‪ 309‬נזכרת שוב השגחת האל ביסוד‬

                                                                                          ‫שמואל א יב ‪ ;18-16‬מלכים א יח ‪.45-41‬‬  ‫‪	39‬‬
                                   ‫ראו הערכים מלחמת האחים החשמונאים; נס הגשם בימי הורדוס ואף התייבשות השילוח‪.‬‬                  ‫‪4	 0‬‬
     ‫ראו למשל תובל‪ ,‬כוהן ירושלמי‪ ,‬עמ' ‪ ;259–129‬שוורץ‪ ,‬אלבינוס‪ ,‬עמ' ‪ ,303-302‬והספרות בהערות; הנ"ל‪ ,‬פרשת הגלילים‬                 ‫‪	41‬‬
     ‫והשומרונים‪ ,‬עמ' ‪ .136-135‬הבדל נוסף בין גרסות מלחמת וקדמוניות בנוגע להנמקת האיסור על הקמת הפסל נובע‪,‬‬
            ‫לדעת שוורץ‪ ,‬מנקודת מבטו החדשה של יוספוס היושב כעת בגלות‪ .‬ראו שוורץ‪ ,‬עריכה ומקורות‪ ,‬עמ' ‪.134-133‬‬                    ‫‪4	 2‬‬
                                                                                                                               ‫‪4	 3‬‬
                                         ‫ראו במבוא‪ ,‬ד‪ .6‬וראו גם הערכים משפט הורדוס‪/‬ינאי ומזימתו ומותו של הורדוס‪/‬ינאי‪.‬‬
     ‫לדיון מתודולוגי בהבחנה בין שימוש במקורות בעלי מגמה מסוימת לבין מעשה עריכה מגמתי עצמאי אצל יוספוס ראו‬                      ‫‪4	 4‬‬
     ‫לאחרונה שוורץ‪ ,‬עריכה ומקורות‪ .‬שוורץ עצמו מייחס דיווח פרו־יהודי בקדמוניות למקור יהודי ולא לנטיית הלב של‬

                                                                            ‫יוספוס עצמו‪ .‬ראו שוורץ‪ ,‬פרשת הגלילים והשומרונים‪.‬‬
                                                                           ‫אם כי גם כאן יש זווית אינטרסנטית של הפסד המסים‪.‬‬

‫‪467‬‬
   473   474   475   476   477   478   479   480   481   482   483