Page 217 - להפוך לבולגרים / קונפורטי
P. 217
פרק ה
הרחוב היהודי כמרקחה
()1907-1900
בשנים האחרונות של המאה התשע עשרה התארגנה התנועה הציונית והצליחה
להפיץ את בשורת הציונות בכל בית יהודי .באותן השנים חווה הציבור היהודי
בבולגריה תהליך של התלכדות וגיבוש ,תוך כדי פעילות אנטישמית פוגענית
ואלימה הולכת וגוברת .כישלון יוזמתם של 'שלושת הקונסיסטורים' לחקיקה
נגד האנטישמיות והיעדרו של רב ראשי מוסכם שינהיג את יהדות בולגריה
דרשו מעשה .וכך ,באפריל 1900התכנסו בסופיה נציגי ועדי הקהילות כדי
לבחור רב ראשי ולאשר תקנון שעל פיו יתנהלו החיים הציבוריים .בשל
חשיבותו של הכינוס והציפיות ממנו ,ואולי גם נוכח הקונגרסים הציוניים,
הוא נקרא 'קונגרס הקהילות הראשון של יהודי בבולגריה' .קונגרס זה אישר
תקנון ובחר למשרת הרב הראשי את ד"ר מרדכי (מרכוס) אהרנפרייז ,ציוני
צעיר ומוכשר מגליציה ששימש מזכירו של הרצל בהכנת הקונגרס הציוני
הראשון .זו הייתה ראשיתה של תקופה סוערת בחיי יהדות בולגריה ,שבה
עוצבה לאומיותה תוך כדי מאבק פוליטי אינטנסיבי פנימי.
כניסתו של אהרנפרייז לתפקיד הייתה מרשימה ומבטיחה ,אולם לא
חלף זמן רב עד שנקלע למאבק בין התנועה הציונית לנוטבלים על השליטה
ברחוב היהודי .התנועה הציונית בבולגריה הציבה לה למטרה לכבוש את
ועדי הקהילות ואת ועדי בתי הספר ,שהנוטבלים שלטו בהם .באופן זה,
סברו מנהיגי התנועה ,תושג השפעה על החינוך הלאומי ויקודם הרעיון
הציוני .דא עקא ,הנוטבלים מצידם לא גילו נכונות לוותר על עמדות הכוח
בקהילות .מנהיגי התנועה הציונית האשימו את הנוטבלים ואת הרב הראשי
213
