Page 5 - ETMOL 43

‫מסע השבטים וההתנחלות‬ ‫מוכרת לנו משום תעודה חיצונית‪ .‬ישובים קטנים יותר התקיימו‬
‫לאורך גב ההר בגדור ובית־צור‪ .‬אף אם יגלה סקר מדוקדק‬
‫והוא היה מצוי גם ביישובים כנעניים או פלשתיים‪ ,‬אך לשימוש‬ ‫כמה ישובים נוספים‪ ,‬הרי שמספר היישובים הכנענים היה קטן‬
‫נרחב ולעתים מכריע כממצא‪ ,‬זכה רק ביישובי ההתנחלות‬ ‫בהרבה לעומת עשרים־וחמישה האתרים מראשית התקופה‬
‫הישראלית משני עברי הירדן‪ .‬לשפלה הנמוכה ולנגב לא הגיע‬ ‫הישראלית‪ .‬תפוצת היישוב בתקופה הישראלית גדלה פי חמישה‬
‫קנקן שפת‪-‬הצווארון מטיפוס ההר‪-‬המרכזי‪ ,‬ומציאתו בשכבה‬ ‫והגיעה בסוף התקופה פי עשרה‪ .‬אין כמעט תופעה של ישובים‬
‫הששית בדן — בניגוד גמור למצב ביישובי הגליל באותה‬ ‫חד־תקופתיים בהר יהודה‪ ,‬מרבית היישובים שנוסדו בראשית‬
‫התקופה התקיימו עד סופה‪ ,‬ומרבית היישובים הערביים הקיי­‬
‫תקופה — מתאימה להפליא לסיפור על נדודי שבט הדני‪.‬‬ ‫מים עד היום — תחילתם בתקופה הישראלית‪ .‬יציבות והמש­‬
‫אולם אפשר לומר‪ ,‬כי מציאת ״קנקן ההתנחלות״ בלבד‬ ‫כיות זו בליבה של יהודה הקנו לה חוסן שגם בזכותו החזיקה‬
‫באתר כלשהו‪ ,‬אינה מגדירה אותו עדיין כאתר ישראלי‪ ,‬אלא‬ ‫מעמד כמאה־ועשרים שנה לאחר שאחותה הצפונית — ממלכת‬
‫מכלול הכלים‪ ,‬מיעוט הטיפוסים — לפחות בשלב הראשון‬ ‫ישראל — נהרסה‪ ,‬ולא עברו דור או שניים מן ההגליה ובני‬
‫במאות הי״ג—י״ב — ריבוי הקנקנים‪ ,‬סירי הבישול והקערות‬
‫ישרות הדופן — כל אלו מאפיינים ישובים ישראלים מבחינת‬ ‫יהודה חזרו לאותם ישובים‪.‬‬
‫אל נגב יהודה לא מגיעים מתיישבים ישראליים‪ ,‬אלא בסוף‬
‫הממצא הקיראמי‪.‬‬ ‫המאה הי״א לכל המוקדם‪ ,‬כפי שמתברר מניתוח הממצא‬
‫בשכבות הקדומות ביותר של ערד הישראלית‪ ,‬באר‪-‬שבע ותל‪-‬‬
‫לא פחות חשוב ואולי מכריע יותר‪ ,‬הוא הדגם היישובי‬ ‫אסדר‪ .‬תחילתו של היישוב היהודי הגדול באיזור זה היא רק‬
‫— תכנית היישוב וצורת המבנים‪ .‬היישובים הישראלים הם‬ ‫במאה העשירית עם הכנעתם הסופית של העמלקים‪ ,‬ששלטו‬
‫ישובים קטנים בשטח ומספר מבניהם מועט‪ .‬ניתן להבחין‬ ‫באיזור במאות הי״ב‪—-‬י״א מבירתם שבלב האיזור‪ ,‬עיר עמלק‪,‬‬
‫יפר‪ .‬את פיזורם בשטח בקבוצות‪-‬קבוצות‪ ,‬שלעתים יש להן‬ ‫היא תל־משוש‪ .‬דחיקתם אל הר הנגב בידי שאול והכחדתם‬
‫אתר מקודש בתחומן‪ .‬היישוב עצמו הוא על‪-‬פי‪-‬רוב בתכנית‬ ‫בימי דוד איפשרה התיישבות חקלאית'פרוזה בעשרות אתרים‪,‬‬
‫מעגלית ולא בשתי‪-‬וערב של רחובות‪ .‬המבנים הנם סוגים‬ ‫מהם נזכרים שלושים בשמותיהם ברשימת מחוזות יהודה‬
‫שונים של בית העמודים — שניים‪ ,‬שלושה וארבעד‪ ,‬מרחבים‪.‬‬
‫נפוצותן של הממגורות הכרויות בקרקע‪ ,‬מה שנקרא ב״דרגון״‬ ‫ביהושע ט״ו‪.‬‬
‫הארכיאולוגי ״בורות התנחלות״‪ ,‬ידוע לנו מתל‪-‬מרסים בדרום‬
‫השפלה הגבוד׳ה ועד דן‪ .‬על‪-‬כך שתופעה זו הנה ישראלית‬ ‫תאריר ההתנחלות והזיהוי האתני‬
‫אפשר ללמוד גם מהשוואה בין אפק הכנענית‪-‬פלשתית לעומת‬
‫עזבת צרטה הישראלית‪ ,‬שכנתה הקרובה‪ .‬ליישוב הישראלי‬ ‫בהר המרכזי ובגליל ניכרת עליה גדולה במספר היישובים‬
‫הקדום אין מבני ציבור ובתיו שואפים לגודל אחיד‪ ,‬מוקפים‬ ‫בתקופת ההתנחלות הישראלית‪ .‬קיים ויכוח על תאריך ההת­‬
‫גדר אבן או שבתיו צמודים זה לזה‪ .‬לעתים הגדר וד״בתים‬ ‫נחלות ועל האפשרות לזהות את המתיישבים כישראלים‪ .‬על‬
‫מהווים את חומת המגן של היישוב‪ .‬רק כשכל המרכיבים‬
‫הללו מצויים באתר מותר לנו להגדירו כאתר ישראלי‪ .‬ברור‬ ‫כך שתי הערות‪:‬‬
‫על כן מדוע תל‪-‬משוש שבנגב וסחב שמדרום לרבת‪-‬עמון אינם‬ ‫ב ע י י י ת ה ת י א ר ו ך ‪ :‬הניתוח האחרון שנערך בנושא זה‬
‫ישראליים‪ ,‬ומדוע המצודות בגליל‪-‬העליון הד‪.‬ררי מן המאות‬ ‫הוא של עמיחי מזר בפירסום על חפירתו בגילה‪ .‬הוא קבע‬
‫י״ב—י״א לפני הספירה הינן כנראה מצודות פניקיות‪ .‬הכתוב‬ ‫את תאריך ההתנחלות שם לרבע הראשון של המאה הי״ב‪,‬‬
‫המוקשה ביהושע י״ט־‪ ,35‬המונה בין ערי נפתלי גם את ״ערי‬ ‫לאור אי הופעתם של קנקני שפת‪-‬הצווארון האופייניים לתקופת‬
‫מבצר הצידים צר״ מספר לנו רק שגם מצודות אלו נכללו‬ ‫ההתנחלות‪ ,‬בשכבות של המאה הי״ג‪ .‬בחפירות שנערכו בארמון‬
‫המושל באפק‪ ,‬שינהרס במאה הי״ג‪ ,‬ב‪) 1230—1240-‬לפי המכתב‬
‫בנחלתו של נפתלי בימי דוד ושלמה‪.‬‬ ‫מאוגרית וכלי החרס המיקניים שנמצאו בין חורבותיו( נמצאו‬
‫ולסיכום‪ :‬המחקר הארכיאולוגי של תקופת הכיבוש והד‪.‬ת‪-‬‬ ‫כמה קנקני שפת‪-‬הצווארון‪ .‬גם מציאת כלי יבוא מיקניים‬
‫נחלות התקדם בימינו הרבה לא רק לעומת תקופת פיטרי‪ ,‬אלא‬ ‫בעזבת צרטה ובשילה מרמזת שהתאריך שהציע עמיחי מזר‬
‫גם לעומת ימי אולברייט ואהרוני‪ .‬אנו מודעים היום לכך‪,‬‬ ‫הוא הנמוך ביותר ולא הממוצע או המוקדם ביותר לראשית‬
‫שהבעיה הנר‪ ,‬סבוכה הרבה יותר ורבת פנים יותר וכנראה‬ ‫ההתנחלות בהר המרכזי‪ .‬המצב בגליל הוא קשה הרבה יותר‪,‬‬
‫משתרעת על פני מרווח זמן הרבה יותר ארוך משהניחו‬ ‫היות והקנקן הצורי — הוא בעל משך חיים ארוך‪ ,‬וקשה‬
‫החוקרים הקודמים‪ .‬יש לקוות‪ ,‬כי לא ירחק היום וד‪,‬חוקרים‬ ‫לקבוע את תיארוכה של התנחלות זו רק למאה הי״א ולא‬
‫יגיעו למסקנות חדשות מבוססות על הכרד‪ ,‬מעמיקד‪ ,‬של תולדות‬
‫חבלי הארץ השונים‪ ,‬שתבהיר ותמחיש לנו את ראשית ישראל‬ ‫מוקדם יותר‪ ,‬או אף מאוחר יותר‪.‬‬
‫בטוחני שחפירות שילה‪ ,‬יחד עם פירסום החומר מחרבת‬
‫בארצו‪.‬‬ ‫רדאנה והעי‪ ,‬כמו גם העמקת המחקר בגליל‪ ,‬יעזרו לדייק יותר‬
‫בתיארוך ההתנחלות‪ .‬מאידך‪ ,‬הקדמת התיארוך למאה הי״ד‪,‬‬
‫כפי שהציע יוחנן אהרוני‪ ,‬היא דוגמה מובהקת לנסיון תיארוך‬
‫בארכיאולוגיה המבוסס כולו על נתונים היסטוריים‪ ,‬או נכון‬
‫יותר‪ ,‬על תיאוריה היסטורית‪ ,‬שאף היא אינה מוכחת‪ .‬מצבת‬
‫מרנפתח ומציאת כלי יבוא מיקניים באתרי התנחלות הם כיום‬
‫הנתונים היחידים לקביעת ראשית ההתנחלות למאה הי״ג‬
‫לפני הספירה‪ ,‬ולמחציתה השניה של מאה זו הייתי מתארך‬

‫את ראשיתן של גילה‪ ,‬עזבת צרטה ושילה‪.‬‬
‫ז י ה ו י ה מ ת י י ש ב י ם ‪ :‬חוקרים רבים התריעו נגד‬
‫הזיהוי הפשטני הקובע‪ ,‬כי מציאת קנקני שפת־הצווארון‬
‫משמעם התנחלות יעוראלית‪ ,‬והגדיל מכולם מועויה איברהים‬
‫הירדני שכמעט ושלל את היישות הישראלית בכלל‪ .‬אין ספק‬
‫שהשימוש בטיפוס קנקן זה אינו מיוחד ליעוראלים בלבד‬