Page 44 - עידן האימפריות
P. 44

‫‪  42‬פרק ג‬

‫נמשכה גם במאה הז' לפנה"ס‪ .‬הבחנתם זו של שי ומאיר הבהירה‪ ,‬שתופעת‬

‫הקנקנים מהטיפוסים השונים של 'קדם למלך' לא הייתה מיוחדת לממלכת יהודה‪,‬‬

‫ואפיינה במאות הח' והז' את השפלה כולה‪ ,‬מעבר לגבולות המדיניים בין פלשת‪,‬‬

                                      ‫ישראל ויהודה‪.‬‬

                                      ‫על רקע כל הנתונים הללו‪ ,‬פרסם‬

                                      ‫גיטין בשנת ‪ 2006‬מאמר המשך על‬

                                      ‫תופעת הקנקנים‪ ,‬ובו הוא הוסיף‬

                                      ‫וביסס את הקשר בין הקנקנים‬

                                      ‫הקדומים (מבאר שבע‪ ,‬ערד‪ ,‬גזר‪,‬‬
                                      ‫תל בטש ותל א‪-‬צאפי) לקנקני‬

                                      ‫'למלך' המוכרים משלהי המאה הח'‬

                                      ‫לפנה"ס‪ .‬הוא הדגיש את ההטרוגניות‬

                                      ‫של הקנקנים הקדומים‪ ,‬הן מבחינת‬

                                      ‫הצורה והן מבחינת הטין שממנו הם‬

                                      ‫נעשו‪ 21,‬ואת התפיסה שקנקני 'למלך'‬

                                      ‫הם המשכו של תהליך התפתחות‬

                                      ‫ארוך‪ ,‬המאפיין נקודת זמן מוגדרת‬

                                      ‫בתוך הרצף‪ 22.‬גיטין היה גם הראשון‬

‫איור ‪ :5‬שני קנקנים מהטיפוסים הקדומים‬  ‫להציע טיפולוגיה מוגדרת של‬
       ‫שנחפרו בתל א‪-‬צאפי (גת)‬         ‫תהליכי התפתחות הקנקנים‪ ,‬ועל‬
                                      ‫סמך בחינה של כלל הממצא מאתרי‬
‫השפלה‪ ,‬הנגב ומזרח פלשת הוא הגדיר שישה תתי‪-‬טיפוסים של קנקן האגירה‬
‫הסגלגל (‪ ,)SJ0 1-6‬וכן וריאנטים לכל תת‪-‬טיפוס‪ 23.‬בתוך רצף הטיפוסים הללו‪,‬‬
‫טיפוסים ‪ SJO3‬ו‪ SJO4-‬הם ששימשו בשלהי המאה הח' לפנה"ס את המערכת‬

‫המנהלית של טביעות 'למלך'‪ .‬הטיפוס הראשון (‪ )SJO3‬הוסיף להתקיים‪ ,‬והתפתח‬

‫במגוון וריאנטים עד שלהי המאה הז' או ראשית המאה הו' לפנה"ס‪ ,‬ואילו הטיפוס‬

‫השני (‪ )SJO4‬מאפיין בעיקר את אתרי יהודה בשלהי המאה הח' לפנה"ס ולא הוסיף‬

                                      ‫להתפתח לאחר מכן‪.‬‬

‫במחקר חדש שערכתי יחד עם עומר סרגי‪ ,‬אבשלום קרסיק ויובל גדות‪,‬‬

‫הצענו טיפולוגיה מפורטת של קנקני האגירה האובליים ביהודה משכבות שונות‬

‫של תקופות הברזל ומאתרים שונים ביהודה‪ 24.‬הטיפולוגיה החדשה מבוססת על‬

‫קביעה זו נעשתה בעקבות מזר ופניץ כהן‪ ,2001 ,‬עמ' ‪.97‬‬                  ‫‪2	 1‬‬
                                    ‫גיטין‪ ,2006 ,‬עמ' ‪.506‬‬           ‫‪2	 2‬‬
                                       ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.521-510‬‬             ‫‪	23‬‬
                                                                    ‫‪2	 4‬‬
                      ‫סרגי‪ ,‬קרסיק‪ ,‬גדות וליפשיץ‪.2012 ,‬‬
   39   40   41   42   43   44   45   46   47   48   49