Page 14 - etmol 79
P. 14

‫בתולדות הספרות הרוסית‪ .‬לכאורה‬                ‫של ירושת רומי וביזנטיון כמרכז‬             ‫בראיית ארץ־ישראל ובחשיבותה בתוד­‬
‫חוזרים התיאורים להיות דינים‪-‬‬                 ‫נוצרי‪-‬מדיני רב‪-‬כוח‪ ,‬על אחיזה באתרי‬        ‫עה הציבורית הרוסית‪ .‬היעלמותה של‬
‫וחשבונות‪ ,‬תזכירים הכתובים לצורכי‬                                                       ‫ביזנטיון מן המפה הפוליטית‪ ,‬מצד אחד‪,‬‬
‫המדינה‪ .‬אמנם הנזיר יונה מנסה עוד‬                               ‫ראשיתה של הנצרותז‬       ‫ותהליך איחודה של ארץ רוס תחת של­‬
‫לחזור לדגם הישן של סיפור הצליין‪ ,‬אך‬          ‫מכל מקום‪ ,‬התיאור האלמוני פותח‬             ‫טונה של מוסקבה‪ ,‬מצד אחר‪ ,‬מביאים‬
‫גם הוא כבר מושפע מן האווירה הספרו­‬           ‫פרק חדש בתולדות התיאורים הרוסיים‬          ‫לחידוש העניין בעולמות המסורת‬
‫תית של דורו‪ ,‬המבליטה את הגורם‬                ‫של ארץ‪-‬הקודש‪ .‬התיאורים של תקופת‬
‫האישי‪ .‬מיטיב לעשות זאת שותפו‬                 ‫המדינה המוסקבאית ‪ -‬המאות השש‪-‬‬                 ‫הנוצרית״אורתודוקסית הראשונית‪.‬‬
‫למסע‪ ,‬השליח הרשמי של הממסד‪ ,‬אב‪-‬‬              ‫עשרה והשבע‪-‬עשרה ‪ -‬הם לרוב דינים‪-‬‬          ‫הנזיר וארסונופיי בונה ביצירתו גשר‬
‫המנזר ארסניי סוחאנוב‪ ,‬הנלכד בניגודי‬          ‫וחשבונות של השליחים הרשמיים‪.‬‬              ‫בין ארץ‪-‬הקודש לבין עיר‪-‬מדינה של‬
‫תקופתו‪ :‬בין השקפותיו האישיות‪ ,‬המע­‬           ‫הסוחר ואסיליי גאגרה משתדל לפחות‬           ‫צפון‪-‬מערב רוסיה‪ ,‬נובגורוד הגדולה‪,‬‬
‫לות את המסורות הדתיות‪ ,‬לבין תכתיב‬            ‫ליצור רושם‪ ,‬שהוא שליח המדינה!‬             ‫הנאבקת מאבק אחרון נגד מדינת מוסק­‬
‫השלטון‪ ,‬העומד בפתח הרפורמה‪,‬‬                  ‫והכותב האלמוני‪ ,‬המתאר את האימפ­‬           ‫בה המשתלטת‪ .‬מול המסורת המוסקב­‬
‫שתכליתה לכאורה חזרה למקורות היוו­‬            ‫ריה התורכית על צבאה וביצוריה‪,‬‬             ‫אית של הקשרים ההדוקים עם הממסד‬
‫ניים‪ .‬יודע סוחאנוב לתאר תיאור‬                ‫עושה זאת בלשון התזכיר הרשמי‬               ‫הדתי בביזנטיון‪ ,‬מעלה וארסונופיי ‪-‬‬
‫אובייקטיבי כביכול את הנעשה בעולם‬                                                       ‫בעת שקיעתה של בירת הנצרות‬
‫הנוצרי של ארצות שליחותו ‪ -‬ושל‬                                                   ‫היבש‪.‬‬  ‫האורתודוקסית ‪ -‬את נצחיותה של‬
‫ארץ‪-‬ישראל במיוחד ‪ -‬תוך הבלטת‬                 ‫אך תשומת‪-‬הלב מוקדשת בעיקר‬                 ‫ארץ‪-‬הקודש‪ ,‬את ראשונות מסורותיה‬
‫העיוותים של ההווי והמנהג‪ .‬אך תזכירו‬          ‫להיבטים הדתיים‪ .‬חשיבותה של ארץ‬            ‫המונצחות‪ ,‬בדרך שהיא מובנת ומקו­‬
‫הארוך והמפורט לא פוסח גם על פרטי‬             ‫הנצרות האורתודוקסית העצמאית‬
‫דרכו והמגעים עם בני‪-‬אדם שפגש בדר­‬            ‫היחידה הולכת וגוברת בקרב בני הדת‬                          ‫בלת על אנשי נובגורוד‪.‬‬
‫כו; הגורם האישי‪ ,‬ראיית הציבור האנו­‬          ‫הנשלטים בידי הסולטאן התורכי‪ .‬מיוון‬        ‫יחסה של מוסקבה לארץ‪-‬הקודש‬
‫שי בארצות ביקורו וההתחשבות בו הם‬             ‫ומסיני‪ ,‬ממצרים ומארץ‪-‬ישראל נשל­‬           ‫משתנה בהדרגה‪ .‬למפנה מסוג זה ציפה‪,‬‬
‫תוצאה ישירה של שינוי בדפוסי הספ­‬             ‫חים אנשי הכמורה לקבל נדבות מהצאר‬          ‫כנראה‪ ,‬הסוחר ואסיליי‪ ,‬ולימים ‪ -‬אם‬
‫רות הרוסית של תקופתו‪ ,‬וסיבה נוספת‬            ‫במוסקבה‪ .‬בתחילה‪ ,‬במחצית השנייה‬            ‫אכן היה זה אותו אדם ‪ -‬אחד מבכירי‬
                                             ‫של המאה השש‪-‬עשרה‪ ,‬מסתפקים שלי­‬            ‫המנגנון המדיני המוסקבאי‪ ,‬כאשר חיבר‬
     ‫לחשיבות יצירתו כמקור היסטורי‪.‬‬           ‫חיו של הצאר ברישום הפרטים על‬              ‫את תיאור מסעו לארצות המזרח התי­‬
‫ההיבטים ביצירתו של סוחאנוב‬                   ‫אודות המנזרים בירושלים ובסיני ובני­‬       ‫כון‪ .‬המסע היה מסחרי בעיקרו‪ ,‬לצורך‬
‫השוללים את הפניה אל מסורות יוון‬              ‫צול מדריכי‪-‬דרך יווניים‪ .‬עם זאת צורכי‬      ‫מסירת התיאור לבני‪-‬סמכא של המדינה‪,‬‬
‫הפכוהו לאהובם של אנשי ה׳ראסקול׳‪,‬‬             ‫המדינה והעניין המתעורר בארץ‪-‬‬              ‫ורק בפרק המוקדש לארץ‪-‬הקודש לובש‬
‫בני הזרם הדתי הרוסי‪ ,‬שהגנו על מעמ­‬           ‫הקודש גורמים לשינוי התיאור‬                ‫המחבר את גלימת הצליין‪ .‬בחלקים אח­‬
‫דם העצמאי בשמירה על דפוסי המנהג‬              ‫ולהיווצרותו של סוג חדש‪ ,‬המנסה‬             ‫רים של תיאורו הוא מצטייר כבעל עין‬
‫הדתי הרוסיים והתנגדו לתכתיבי הממ­‬            ‫להשתמש בדפוסי התזכיר הרשמי‬                ‫חדה‪ ,‬הרואה ומעלה על כתב את ההיב­‬
‫סד‪ .‬וכך‪ ,‬בראשית המאה השמונה‪-‬‬                 ‫ולהגישם בדרך זו לציבור הרחב‪ .‬תוצ­‬         ‫טים החשובים לאנשי השלטון שבבירת‬
‫עשרה‪ ,‬בימי המהפך הגדול בחיי המ­‬              ‫את הניסיון הזה היא היצירה המוכרת‬          ‫שכנתה הצפונית של האימפריה התור­‬
‫דינה‪ ,‬החברה והתרבות הרוסיים של‬               ‫בספרות ההיסטורית כיצירתו הראשונה‬          ‫כית הגוברת‪ :‬ביצורי ערים‪ ,‬הספקת‬
‫פטר הגדול‪ ,‬כאשר עניינם של שומרי‬              ‫של קורובייניקוב‪ ,‬המתארת את המסע‬           ‫מים‪ ,‬שווקים ואוכלוסיה של אזורים‬
‫המסורת הדתית הביא לגל תיאורים של‬             ‫שנערך‪ ,‬כביכול‪ ,‬לפני המסע שבו כתב‬
‫ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬היתה יצירתו של סוח‪-‬‬               ‫שליח בשם זה את הדין‪-‬וחשבון על‬                                                ‫שונים‪.‬‬
‫אנוב לדגם ולמשענת של מגיני רוס‬               ‫חלוקת הנדבות‪ .‬למעשה‪ ,‬יצירה זו אינה‬
                                             ‫אלא תזכירו של הנוסע פוזניאקוב‪ ,‬שבו‬                  ‫ההיבט המדיני‬
                                 ‫הקדומה‪.‬‬     ‫שולבו קטעי סיפורת ואגדה נרחבים‪,‬‬
‫בכך טמון הפרדוקס של תיאורי המסע‬              ‫ושונתה ההדגשה מן הקשרים עם‬                ‫ואמנם תיאורו זה של ואסיליי הקדים‬
‫הרוסיים העתיקים לארץ‪-‬הקודש‪ :‬תק­‬              ‫האפטריארך הנוצרי‪-‬אורתודוקסי של‬            ‫את זמנו‪ .‬רק במאה השבע‪-‬עשרה‪ ,‬בזמן‬
‫ציר ממסדי הופך לבסיס התנגדות לממ­‬            ‫מצרים למגעים עם האפטריארך‬                 ‫המאבקים הנחרצים בין רוסיה ותורכיה‪,‬‬
‫סד‪ :‬כתיבת דין‪-‬וחשבון רשמי מתנגשת‬                                                       ‫חוזרים היבטים אלה למסכת התיאורים‪.‬‬
‫בשאיפה להפוך את היצירה לנחלת‬                                               ‫הירושלמי‪.‬‬   ‫ואסיליי צדק בהערכתו שלארץ‪-‬ישראל‪,‬‬
‫הציבור הרחב; דרכי הכתיבה ומטרותיה‬            ‫ושוב בא הניגוד הזה שבין התזכיר‬            ‫ולארצות האזור בכלל‪ ,‬נועד מקום‬
‫מגבילות את שדה‪-‬הראיה‪ ,‬אך בו‪-‬בזמן‬             ‫הרשמי לבין היצירה הספרותית לידי‬           ‫חשוב לאין‪-‬שיעור מזה שהיה להן‬
‫הן מעמיקות את תחומיה וגורמות להצ­‬            ‫ביטוי בתיאורים של המאה השבע‪-‬‬              ‫בתודעה המדינית הרוסית בדורות‬
‫גה מפורטת ומדויקת של ההיבטים‬                 ‫עשרה‪ ,‬ובמיוחד בקדום שבהם ‪ -‬של‬             ‫עברו‪ ,‬אך לפי שעה הדגש הוא על‬
‫הנבחרים‪ .‬תיאורים אלה יש לקרוא‬                ‫הסוחר ואסיליי גאגרה‪ ,‬אשר ליד יציר­‬        ‫ההיבט הדתי‪ .‬זכרון הנסיונות הראשו­‬
‫בקפדנות‪ .‬׳שפת הסתר׳ שלהם היא ברי­‬            ‫תו של ׳קורובייניקוב׳ הפכו תיאוריו‬         ‫נים ליצירת גשר מדיני‪ ,‬המגעים עם‬
‫כוז שימת‪-‬לבו של הכותב והקורא‬                 ‫לחומר קריאה מקובל ברבדים הרחבים‬           ‫המדינה הממלוכית‪ ,‬אויבתה של האויב‬
‫בתחומים הנבחרים‪ ,‬בהתאם לנסיבות‬                                                         ‫התורכי של מוסקבה‪ ,‬שרדו רק בשורות‬
‫שמעבר לבחירתו החופשית של הנוסע‪-‬‬                                  ‫של החברה הרוסית‪.‬‬      ‫אחדות‪ ,‬המספרות על רשימותיו של‬
‫המחבר‪ .‬אך בכך‪ ,‬בדיוק מכוון זה של‬                                                       ‫שליח מוסקבאי‪ ,‬אשר ביקר בקאהיר‬
‫ראייתם המוגבלת‪ ,‬טמון ערכם להכרת‬                    ‫דמיון ספרותי ובידור‬                 ‫בסוף המאה החמש‪-‬עשרה‪ .‬לעומת זה‪,‬‬
‫עברה של התרבות הרוסית הקדומה‬                                                           ‫הופך תיאור ירושלים וסביבתה‪ ,‬שנכתב‬
‫ולהכרת עברה של ארץ‪-‬ישראל במשך‬                ‫בשנת ‪ 1640‬מצרף מחבר אלמוני את‬             ‫בשנות השבעים או השמונים של אותה‬
‫מאות השנים שביקרו בה בני רוסיה‬               ‫ארץ‪-‬ישראל כנושא של דמיון ספרותי‬           ‫מאה‪ ,‬לחלק בלתי‪-‬נפרד של הכרוניקה‬
                                             ‫אל שורת היצירות המבדרות‪ ,‬הנכתבות‬          ‫הרוסית הרשמית‪ .‬אמנם קריאה מעמי­‬
                                 ‫הקדומה‪.‬‬     ‫במשך התקופה‪ ,‬מועתקות ומסופרות‪.‬‬            ‫קה יותר מגלה‪ ,‬שהתיאור אינו אלא‬
                                             ‫אלא שדווקא יצירה זו‪ ,‬שקדושת ארץ‪-‬‬          ‫רישום זכויות‪-‬חזקה על אתרים נוצר­‬
‫לעיון נוסף‪ :‬ארץ־ישראל בתיאורי נוס­‬           ‫הקודש ממנה והלאה‪ ,‬מרמזת על סיבת‬           ‫יים‪ .‬האומנם כבר חשבו במדינת מוסק­‬
                                             ‫שינוי הכיוון של התפתחות תיאור מסע‬         ‫בה‪ ,‬שבה התגבש באותם הימים הרעיון‬
‫עים רוסיים ‪ -‬י‪ .‬רבא‪ ,‬בהוצאת יד‬               ‫בכלל‪ ,‬ותיאור ארץ‪-‬ישראל בפרט‬

                               ‫יצחק בן־צבי‪.‬‬

                                                                                       ‫‪14‬‬
   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19