Page 13 - etmol 79

‫מאת יואל רבאללא משלים‬
‫יומי שלו‪ ,‬התופסים חלק כה רב‬ ‫ואמנם‪ ,‬לחץ זה של המציאות הפולי­‬
‫למעשה יצירה נפרדת‪ ,‬מבליט את‬ ‫בתיאוריהם של אנשי המערב‪ :‬אין בהם‬ ‫טית והדתית בא לידי ביטוי בתיאורי‬
‫ההערכה והכבוד שרוחשת הממלכה‬ ‫גם תיאורי הפלגה ועצות מעשיות‬ ‫מסעותיהם של בני רוסיה הקדומה‪.‬‬
‫הצלבנית לנציג ארץ רוס‪ ,‬ואת דאגתו‬ ‫לעולי‪-‬הרגל בפועל‪ .‬התיאור הרוסי‬ ‫המשותף לכתביהם הוא אופק הראייה‬
‫המתמדת של הנוסע להביא ברכת הש­‬ ‫מרוכז יותר‪ ,‬מבליט יותר את המהותי‬ ‫של המחבר עולה‪-‬הרגל‪ ,‬החי בעת וב­‬
‫מים לארץ זו ולאנשיה‪ .‬עם זה אין הדבר‬ ‫והחשוב בעיני הנוסע‪ ,‬ומתעלם מהיב­‬ ‫עונה אחת בשני העולמות‪ ,‬הדתי והמע­‬
‫מונע מדניאל רוחב מבט בעת ביקורו‬ ‫טים אחרים של מסעו‪ .‬אולם ברוב המק­‬ ‫שי‪ .‬דבר זה גרם לטשטוש הגורם האישי‬
‫הממושך בארץ הקודש‪ .‬דניאל‪ ,‬בעל‬ ‫רים הוא אינו מקעזה אחת‪ ,‬אלא שרשרת‬ ‫בתיאורים של עולי‪-‬הרגל האמיתיים;‬
‫תיאורים נפרדים‪ ".‬ודווקא בחירה זו של‬ ‫העברת נקודת‪-‬הכובד אל החשוב‬
‫האמצעים‪ ,‬ידע לסייר את הארץ ולבקר‬ ‫נושאי התיאור היא שמהווה את הגורם‬ ‫והמהותי‪ ,‬כלומר אל העדות הארצית של‬
‫באזורים שאין הצליינים מבקרים בהם‬ ‫האישי‪ ,‬המייחד אותו‪ ,‬על‪-‬אף מידת‬ ‫העולם השמימי‪ .‬ואם באים החוקרים‬
‫בדרך כלל‪ ,‬כגון הגליל ודרום מדבר‬ ‫ומתלוננים על החדגוניות של תיאורי‬
‫יהודה‪ .‬ברשימותיו אין הוא מסתפק‬ ‫השימוש בדפוסים הקיימים‪.‬‬ ‫מסע בכלל‪ ,‬ותיאורי העלייה‪-‬לרגל‬
‫בתיאור המקומות המקודשים במסורת‬ ‫בפרט‪ ,‬ודאי וודאי שטענה זו תופסת‬
‫הנוצרית‪ .‬תיאורי נוף וטבע‪ ,‬צמחי תר­‬ ‫השמימי והארצי‬ ‫לגבי התיאורים הרוסיים‪ .‬תפקידו של‬
‫בות וחיות בר מוסיפים גוונים לסיפורו‬ ‫התיאור לשמש תחליף של עלייה‪-‬לרגל‬
‫של צליין זה‪ ,‬שלא זו בלבד שידע‬ ‫הנוסע הראשון ההגמון דניאל הוא‬ ‫למי שאינם יכולים לקיימה בעצמם‪ .‬או­‬
‫לראות את הארצי אלא אף ידע לשלבו‬ ‫איש העילית התרבותית של המדינה‬ ‫פייני מאוד הדבר‪ ,‬שהתיאור הרוסי לא‬
‫בתיאור השמימי של ארץ‪-‬הקתש‪ .‬בכך‬ ‫הקייבית הצעירה‪ ,‬בן התרבות הביזא­‬ ‫השתנה במהותו במשך שש מאות‬
‫היה תיאורו של דניאל לעדות רבגונית‬ ‫נטית הבשלה ובעל עמדה ברובד‬ ‫השנים‪ ,‬שחלפו ממסעו של אב‪-‬המנזר‬
‫ויחידה במינה על ארץ‪-‬ישראל בראשית‬ ‫הכנסייתי של מדינתו‪ .‬בתיאור מסעו‬ ‫דניאל ועד למסעותיהם של אנשי הראס‪-‬‬
‫התקופה הצלבנית‪ ,‬אך גם לעדות על‬ ‫שנערך בזמן הכיבוש הצלבני של‬ ‫קול )מתנגדי רפורמות בכנסייה( בימי‬
‫הארץ‪ ,‬הוא מייחד מקום נרחב לטקס של‬ ‫פטר הגדול‪ .‬לשוא נחפש ברשימותיו‬
‫תרבותה של רוסיה הקייבית‪.‬‬ ‫הדלקת האש הקדושה‪ ,‬הנערך בכנסיית‪-‬‬ ‫של הנוסע הרוסי את פרטי ההווי היומ­‬
‫השפעתו של דניאל מורגשת בתיאו­‬ ‫הקבר בירושלים‪ .‬תיאור זה‪ ,‬שהוא‬
‫רים של עולי‪-‬הרגל הרוסים של ימי‪-‬‬ ‫סוחרים רוסיים מפליגים בים‬
‫הביניים המאוחרים‪ .‬ואולם עקב נסיבות‬
‫התקופה התמעטה תנועת הצליינים‪,‬‬
‫ואף חדלה מלהיות גורם פעיל בתודעת‬
‫הציבור‪ .‬לא זו בלבד שהכיבוש המוסל­‬
‫מי החוזר שם קץ לזרם עולי‪-‬הרגל‬
‫הנוצרים‪ ,‬אלא גם שקיעתה הפוליטית‬
‫של רוסיה הקייבית‪ ,‬הכיבוש המונגולי‬
‫וההתרחקות מן הנתיבים המוליכים דרו­‬
‫מה‪ ,‬אל ביזנטיון וארץ‪-‬הקודש‪ ,‬הוסיפו‬
‫משלהם ודחקו את העניין בתיאורי‬
‫ארץ‪-‬ישראל לשולי ההכרה‪ .‬התיאור‬
‫הקדום ביותר לאחר זה של דניאל‪ ,‬הוא‬
‫של אב‪-‬המנזר אגרפניי‪ ,‬אשר ביקר‬
‫בארץ רק במחצית השנייה של המאה‬
‫הארבע‪-‬עשרה‪ .‬תיאורו השתמר בעות­‬
‫קים יחידים בלבד‪ .‬לעומת זה‪ ,‬הועתקה‬
‫במספר גדול בהרבה הפתיחה לרשימו‪-‬‬
‫תיו‪ ,‬והוא תיאור הדרך אל הים השחור‪.‬‬
‫העולם שמעבר לנתיב הימי הזה‪ ,‬המו­‬
‫ליך אל ביזנטיון‪ ,‬לא היה עוד יעדם‬
‫הרוחני של בני התרבות הרוסית‪ .‬היחי­‬
‫דים שמגיעים לארץ‪-‬הקודש ורושמים‬
‫את רשמיהם ‪ -‬אב המנזר אגרפניי וה­‬
‫נזיר זוסימה ‪ -‬ניתן להם אפוא לבטא‬
‫ברשימותיהם את אישיותם‪ .‬אגרפניי‪,‬‬
‫מנהל מנזר מבוסס באזור מפותח של‬
‫רוס‪ ,‬רושם דברים על כלכלת הארץ;‬
‫השאפתן זוסימה כותב בעצם על עצמו‪,‬‬
‫על מה שעבר עליו ועל תעוזתו להגיע‬
‫למרחביה של ארץ‪-‬הקודש המלאה‬

‫סכנות‪.‬‬
‫אך כבר מאמצע המאה החמש‪-‬עשרה‪,‬‬
‫דור אחד לאחר זוסימה‪ ,‬מסתמן מהפך‬

‫‪13‬‬