Page 8 - etmol 79

‫לישראל‪ ,‬ואחר‪-‬כך למשימה של כל עם‬ ‫הצירוף ״נוער חלוצי לוחם״‪ ,‬ובקיצור‬ ‫בים קיימים ‪ -‬יתפרקו בשל הגיוס המו­‬
‫נח״ל‪.‬‬ ‫קדם של הבנים‪ ,‬שגויסו בנפרד‪ ,‬ולא‬
‫ישראל״‪.‬‬ ‫פחות מבך בשל אי״גיוסן של הבנות‬
‫בסוף ‪ 1948‬החל צה״ל לשחרר אלפי‬ ‫עם סיום המחזור הראשון פוזרו‬
‫חיילים ובין המשתחררים היו גם ילידי‬ ‫״הילדים״ ביחידות השונות‪ ,‬ומחלקות‬ ‫כלל‪.‬‬
‫‪ .1931‬בניגוד לרוב המשתחררים האח­‬ ‫ראשונות של נח״ל נשלחו לקיבוצים‪.‬‬ ‫ראשי תנועות הנוער טיכסו עצה‪.‬‬
‫רים‪ ,‬שבעייתם העיקרית היתה מציאת‬ ‫מחזור שני הגיע למחנה ‪ ,80‬רובו‬ ‫ב״‪ 16‬ביולי ‪ 1948‬התייצבו שניים‬
‫עבודה‪ ,‬על ״הילדים״ היה לחזור לספסל‬ ‫חברות‪-‬נוער עולה‪ .‬כיוון שהיה זה חומר‬ ‫ממרכזי תנועת הצופים‪ ,‬בן־ציון בארי‬
‫הלימודים‪ ,‬כדי להשלים את בחינות‬ ‫אנושי לא מוכר למפקדים ולמדריכים‪,‬‬ ‫ושמואל תג׳ר )אביעד(‪ ,‬בפני בן־גוריון‬
‫הבגרות‪ .‬הם התחילו את לימודיהם בכי­‬ ‫הגיעו עם החיילים הצעירים גם‬ ‫ושטחו בפניו את בעייתם של המתגיי­‬
‫תה י״ב באמצע החורף ועשו בכיתה זו‬ ‫סים הצעירים‪ ,‬חברי הגרעינים‬
‫חודשים ספורים בלבד‪ .‬לאחר סיום‬ ‫מטפלותיהם מהקיבוצים‪...‬‬ ‫ההתיישבותיים‪ .‬בשבועות הבאים‬
‫הלימודים‪ ,‬שבו והתגייסו לצה״ל‪ ,‬הפעם‬ ‫נערכו דיונים בין התנועות השונות‪,‬‬
‫כחיילים ״גדולים״‪ ,‬ושירתו את פרק‬ ‫כנס ראשון‬ ‫וב‪ 10-‬באוגוסט ‪ 1948‬שוגר לדוד בן‪-‬‬
‫הזמן הנותר‪ ,‬כדי להשלים שירות צבאי‬ ‫גוריון המכתב הבא‪ ,‬על דעת כל התנו­‬
‫בנובמבר ‪ 1948‬ערכו יחידות הנח״ל‬
‫בן שנתיים )שהיה מקובל אז(‪.‬‬ ‫כנס ראשון‪ ,‬ובן‪-‬גוריון נשא בו דברים‬ ‫עות‪:‬‬
‫ב‪ 1949-‬החלו העניינים לחזור‬ ‫נרגשים‪ .‬לאחר שסקר את דרך היישוב‬
‫למסלולם הרגיל‪ .‬הנח״ל נפרד מן‬ ‫מאז ראשיתו ועד להצלחותיה של המ­‬ ‫״בקשר לדיון המתנהל בצבא על‬
‫הגדנ״ע והפך לחיל עצמאי‪ ,‬הגדנ״ע חזר‬ ‫דינה הצעירה בשדות הקרב של תש״ח‪,‬‬ ‫עתידם של חברי הגרעינים‪ ,‬ולאור‬
‫לטפל בבני נוער שלפני גיוס‪ ,‬ופרשת‬ ‫אמר לגבי הנח״ל ועתידו‪ :‬״המיזוג ההו­‬ ‫התזכירים שנשלחו אליכם‪ ,‬התקיימה‬
‫״ילידי ‪ 1931‬״ הפכה לפרק יוצא‪-‬דופן‬ ‫לם והקולע של שני תפקידי יסוד אלה ‪-‬‬ ‫היום פגישת מזכירויות התנועות‪,‬‬
‫במקצת בקורותיה של מלחמת העצמ­‬ ‫בניין והגנה ‪ -‬זוהי המשימה של נח״ל‬ ‫שסיכמה מחדש את עמדת התנועות‬
‫שיש להפכה למשימה של כל צבא‪-‬הגנה‬ ‫להקמת מסגרת מיוחדת לגרעינים‬
‫אות‪.‬‬ ‫שאינה קשורה לחטיבה צבאית כל‬

‫שהיא‪.‬‬
‫״באשר לעתיד הקרוב‪ ,‬הוחלט לתבוע‬
‫את הוצאת הגרעינים למשקי ההתייש­‬
‫בות יחד עם הבנות‪ ,‬ובמקרה של המשך‬
‫אימונים לשמור על שלמות הגרעינים‬
‫ולא לפרקם להתמחויות צבאיות בחטי­‬

‫בות השונות‪.‬‬
‫״אנו עוקבים בחרדה אחר התפתחות‬
‫הדיונים‪ ,‬וחוששים להתפרקות הגרעי­‬
‫נים‪ .‬אנו מבקשים מכם לדון ולהתערב‬
‫בדבר באופן דחוף ומיידי ולהזמיננו‬

‫לדיון זה‪.‬״‬

‫חנה סנש פועלת בניין‬ ‫שישה ימים לאחר מכן השיב בן‪-‬‬
‫גוריון לתנועות הנוער ותשובתו הניחה‬
‫בספר ״בין שדות וים״ כינסו ותיקי קיבוץ שדות‪-‬ים סיפורים מימיהם‬ ‫את המסד להקמת הנח״ל‪ ,‬שנולד בעצם‬
‫הראשונים‪ .‬בין השאר מספר שם אליעזר כהנא על חנה סנש‪ ,‬שנהרגה‬ ‫אותם ימים בגדנ״ע‪ ,‬וליתר דיוק במחנה‬
‫בשליחות צנחנית בהונגריה בימי מלחמת העולם השניה‪ ,‬ועל עבודתה‬ ‫‪ 80‬בו התאמנו ״הילדים״‪ ,‬ילידי ‪.1931‬‬
‫וכך כתב בן‪-‬גוריון‪ :‬״כל עוד לא נסתיי­‬
‫כפועלת בניין‪ .‬חנה סנש היתה חברת קיבוץ שדות‪-‬ים‪:‬‬ ‫מה המלחמה ‪ -‬צרכי המלחמה והנצחון‬
‫היה זה בימים הראשונים להקמת הקיבוץ‪ .‬ערב אחד באה אלי חנה סנש‬ ‫קודמים לכל‪ .‬אבל בלי הכרח ברור אין‬
‫ושאלה ׳מה דעתך שאעבוד בבניין?׳‪ .‬הייתי מופתע וקצת נבוך‪ ,‬ועניתי שאין‬ ‫לתת לפורר גרעיני התיישבות‪ .‬משרד‬
‫זו עבודה לבחורות‪ .‬אבל חנה לא ויתרה‪ .‬היא הסתכלה בעבודתנו‪ ,‬כך אמרה‪,‬‬ ‫הבטחון מקבל ברצון עמדתכם להקים‬
‫ואין לה ספק שגם היא יכולה לעמוד בזה‪ .‬ובכלל היא חושבת שבחורות‬ ‫מסגרת מיוחדת לגרעינים‪ ,‬שלא תהיה‬
‫קשורה לחטיבה כל שהיא‪ .‬יהיה צורך‪,‬‬
‫צריכות לעסוק בכל העבודות כמו הבחורים‪ .‬ובמטבח אינה רוצה לעבוד‪.‬‬ ‫לאחר מתן חופש של שבוע‪ ,‬לתת לגר‪-‬‬
‫לבסוף נשתכנעתי‪ .‬חנה הלכה לסידור העבודה‪ ,‬ולמחרת בבוקר הופיעה‬ ‫עיני התיישבות להמשיך באימונים‬
‫בבניין‪ .‬היא למדה במהירות את מלאכת הכנת הטיט‪ ,‬ואף היתה מגישה אותו‬ ‫במסגרת נוער חלוצי לוחם ויאחזו כל‬
‫לבנאים‪ .‬לאחר מכן למדה גם לעבוד עם הטיט‪ ,‬למלא בו את הרווחים שבין‬ ‫האמצעים לשמירת שלמות הגרעינים‪,‬‬
‫עד כמה שאפשר בתוך תנאי המלחמה״‪.‬‬
‫האבנים‪.‬‬ ‫אגב‪ ,‬בעת הדיון במטכ״ל‪ ,‬קודם‬
‫שנתן בן‪-‬גוריון את תשובתו‪ ,‬הועלו‬
‫אבו שפיק‪ ,‬ערבי מקיסריה הסמוכה ששימש כמדריך שלנו בבניין‪ ,‬היה‬ ‫כמה שמות אפשריים ליחידה החדשה‪.‬‬
‫המום‪ .‬אישה מגישה טיט? דבר כזה עוד לא ראה‪ ,‬וזה לא התקבל על דעתו‬ ‫הכל הסכימו שבשל הגיל הצעיר של‬
‫בשום אופן‪ .‬לא היה מביט לעברה‪ ,‬ואלי בא בטענות ‪ -‬׳למה הבאת אותה?׳‬ ‫המגוייסים כדאי לכלול בשם את התיבה‬
‫חנה עבדה בבניין כששה שבועות‪ ,‬ולאבו שפיק לא היתה ברירה אלא‬ ‫״נוער״‪ .‬מילים נוספות היו ״לוחם״‬
‫ו״מגשים״‪ .‬שלוש המילים הצטרפו‬
‫להשלים עם העובדה‪ .‬אחר‪-‬כך נבחרה כאקונומית‪.‬‬ ‫ל״נוער לוחם מגשים״‪ .‬בן‪-‬גוריון לא‬
‫היה מרוצה‪ .‬הוא אמר‪ :‬״מגשים? נראה‬
‫אחר‪-‬כך אם יגשים״‪ .‬ואז העלה את‬