Page 13 - etmol 92

‫שוקעים לילות־אביב‪,‬‬
‫ואלמוגי סתוים שלא אבית ספור‪,‬‬

‫ואלומות שדותינו הקצורים‪.‬‬

‫התווים של יוסף אחרון ל״אלול בשדרה״‬ ‫סבורים היינו כי רק בארץ השאיר רושם כה חזק על‬
‫מכריו והמקורבים אליו‪ ,‬והנה יצאו לאור לפני זמן לא רב‬
‫אשרי הזורעים ולא יקצורו‬ ‫בתרגום עברי שלושת הכרכים של ספרו האוטוביוגרפי של‬
‫כי ירחיקו נדוד‪.‬‬ ‫אליאס קנטי‪ ,‬יהודי יליד בולגריה‪ ,‬הכותב בגרמנית וחי‬
‫באנגליה ובו פרק גדול על אברהם סונה וממנו מתברר כי‬
‫אשרי הנדיבים אשר תפארת נעוריהם‬ ‫אברהם בן יצחק השפיע מאוד על הסופר הנודע )שקיבל‬
‫הוסיפה על אור הימים ופזר‪1‬נם‬
‫פרס נובל בשנת ‪ (1981‬ושהוא שינה את חייו‪.‬‬
‫והם את עך;ם התפרקו ‪ -‬על אם הדרכים‪.‬‬ ‫קנטי חי שנים רבות בוינה ובא בחוגים הספרותיים‬
‫אשרי הגאיים אשר גאותם עברה גבולי נפשם‬ ‫הנודעים שם והתקרב לסופרים אירופיים מפורסמים מאוד‪,‬‬
‫כמו ורפל‪ ,‬קראוס‪ ,‬מוסיל‪ ,‬באבל‪ ,‬ברוך‪ .‬בבתי הקפה‬
‫ותהי כענות הלובן‬ ‫ה״אמנותיים״ של וינה הכיר גם את ד״ר אברהם סונה‬
‫אחרי העלות הקעזת בענן‪.‬‬ ‫)בתחילה לא ידע שהוא משורר עברי בשם בן יצחק( ומאז‬
‫היה מנצל כל הזדמנות כדי לשבת עמו ‪ -‬ממש כמו לאה‬
‫אשרי היודעים אשר יקרא לבם ממדבר‬
‫ועל שפתם תפרח הדומיה‪.‬‬ ‫גולדברג ‪ -‬ולשמוע את דבריו‪.‬‬
‫כתב קנטי בספר ״משחק העינים״‪:‬‬
‫אשריהם כי ןאספו אל תוך לב העולם‬ ‫״מה בסונה קנה את לבי‪ ,‬עד שרציתי לראותו יום־יום‪,‬‬
‫לוטי אדרת השכחה‬ ‫עד שהיה לי לאבן שואבת שלא ידעתי כמותה בין אנשי־‬
‫הרוח? בראש ובראשונה‪ ,‬העדר כל פרטים אישיים‪ .‬מעולם‬
‫והיה חוקם התמיד ?לי אומר‪.‬‬ ‫לא דיבר על עצמו‪ .‬מעולם לא אמר משהו בגוף ראשון‪ .‬הוא‬
‫גם לא דיבר אליך במישרים‪ .‬הכל נאמר בגוף שלישי‪...‬‬
‫לאה גולדברג כותבת בספרה כי המוזיקה היתה לאברהם‬ ‫דברים שאמר על נושא כלשהו היו מקיפים וממצים‪ ,‬חדשים‬
‫בן יצחק ״חויה גדולה‪ ,‬הוא היה מוזיקאלי מאוד‪ ,‬אך לא‬ ‫היו תמיד‪ ,‬וברגע זה נולדו‪ .‬לא משפט על העניינים‪ ,‬אלא‬
‫אהב את הביטוי ״אדם מוזיקאלי״‪ .‬ד״ר יצחק מאן‪ ,‬בן עירו‬
‫של אברהם בן יצחק‪ ,‬כותב כי ״קולו היה מוזיקאלי מלא‬ ‫חוקתם״‪...‬‬
‫צלילים רועדים״‪ .‬לאה גולדברג לא כתבה על כך ונראה כי‬ ‫קנטי מספר כי סונה היה מרבה לדבר עמו על התנ״ך‪,‬‬
‫הדבר לא היה ידוע לחוקרים של שירת בן יצחק‪ ,‬כי שירו‬ ‫אותו הכיר היטב‪ .‬קנטי היה נהנה לשמוע את הפסוקים‬
‫״אלול בשדרה״ שנתפרסם על־ידי יוסף חיים ברנר ב״רבי'‬ ‫המקראיים מפיו בלשון המקור‪ .‬מסתבר שגם קנטי כלאה‬
‫בים״ משנת ‪ 1913‬הולחן על״ידי הקומפוזיטור הנודע יוסף‬ ‫גולדברג תמה על הסתגרותו של איש חכם זה מן העולם‬
‫אחרון והופיע בהוצאת ״יבנה־ירושלים‪ ,‬סניף ברלין״ בשנת‬ ‫וכתב‪ :‬״בשנים ההן בוינה הכרתי איש אחד בלבד שלא‬
‫‪ .1924‬היצירה ״לקול זמרה ופסנתר״ נקראת ״אורות‬ ‫ביקש לעצמו כל טובת הנאה‪ .‬גם אחר כך לא פגשתי איש‬
‫חולמים״‪ ,‬כמלים הראשונות בשיר‪ .‬יוסף אחרון הקדיש את‬ ‫מסוגו‪ ...‬סונה ויתר על פעילותו בעולם‪ ,‬ומדוע ויתר על‬
‫יצירתו לרעייתו‪ .‬לדף התווים מצורף השיר במקורו העברי‬ ‫הטרחה למענו‪ ,‬לא ידעתי‪ .‬אבל הוא נשאר בעולם ומחשבו­‬
‫תיו היו צמודות לכל התופעות שבו‪ .‬הוא שמט ידיו‪ ,‬אך לא‬
‫וכן שלושה תרגומים ‪ -‬לרוסית‪ ,‬אנגלית וגרמנית‪.‬‬ ‫פנה עורף לעולם‪ ,‬אפילו בצדקתו השקולה של דיבורו‬
‫הורגשה אהבתו לעולם הזה‪ ,‬ואני התרשמתי‪ ,‬כי לא פעל‬
‫‪13‬‬ ‫מפני שלא רצה לעשות עוול לאיש״‪ .‬רק בשלב מאוחר של‬
‫ההיכרות ביניהם נודע לקנטי כי ד״ר סונה כתב שירים‬
‫עבריים ״כה שלמים‪ ,‬עד שנמנה עם אמני השפה שקמה‬

‫לתחיה״‪ ,‬אלא שמייד הפסיק לכתוב‪.‬‬
‫סונה היה מהלך זקוף וקשוח בהילוכו‪ .‬קנטי מגלה את‬
‫הסיבה לכך‪ :‬בילדותו נפל מסוס‪ .‬קנטי סבור כי הדבר קרה‬
‫בירושלים‪ .‬הוא מסכם‪ :‬״מבחינות רבות היה דמות מופת‪,‬‬
‫ומאז הכרתי אותו נבצר ממני לראות דמות־מופת באדם‬
‫אחר‪ ...‬אז‪ ,‬לפני חמישים שנה‪ ,‬נראה לי כאדם שאין להגיע‬

‫אליו‪ ,‬ובלתי־מושג הוסיף להיות בעיני״‪.‬‬

‫שירו האחרון שהופיע בדפוס היה ״אשרי הזורעים ולא‬
‫יקצורו״‪ ,‬שנכתב עשרים״ושתים שנה לפני מותו‪ .‬שיר זה‬
‫הגדיר פרופ׳ גרשום שלום כ״אחד השירים העברים היפים‬
‫ביותר במאה הנוכחית״‪ .‬השיר נישא וצוטט בפי רבים‪,‬‬
‫דומה שהיה הוא מעין צוואה ואולי גם נסיון להסביר את‬

‫שתיקתו‪:‬‬