Page 9 - etmol 92
P. 9
בתי עקד ספרים
הספריות הציבוריות הראשונות בארץ קמו לפני כ־סס 1שנים
על דבר בית עקד הספרים הנ׳׳ל. טיב מייסדי הבית הלז אשר זאת היא הספריות הציבוריות בארץ
ותהי ראשית מלאכת הועד לבוא מצודה פרושה ללכוד לבות נערי חוגגות מאה שנה ויותר לקיומן.
בדברים עם האח האדון רוקח )שמ ישראל אשר יבואו שמה ללמוד ״שער ציו ך התל׳אביבית ,היא
עון( על דבר הספרים אשר נמצאו ולשקוד בספרי מינים דמשכא, הספריה העירונית הקיימת עד היום,
אצלו מבית עקד הספרים אשר היה נוסדה בסוף שנת .1890שתי
קים בעירנו ביפו לפני שלוש שנים ולכפור בדברי חז״ל חס וחלילה. ספריות ירושלמיות היוו את היסוד
ונתבטל אחרי כן .ויואל האדון רוקח ״לכן ,למען הרים מכשול מדרך לספריה הלאומית האוניברסיטאית -
לתת את הספרים אשר עלו לו לסך עמנו ,באנו להודיע האיסור אל כל ״בית הספרים לבני ישראל״ שנוס
ששה נאפוליון רק במחיר שלושה יראי ה׳ לבל ילכדו במצודתם ,וחלי דה בשנת 1884ו״מדרש אברבנאל״
לה לבר ישראל מלבא אל הבית
נאפוליון וגם את הסך הזה נאות שנוסדה בשנת .1892בימים אלה
לקבל רק אחרי עבור שנה מיום הלז״. יצא לאור הספר ״ספרייה וספר
בראשית שנות התשעים הציעו בארץ־ישראל בשלהי התקופה
הוסד בית הספרים... עסקני חיבת-ציון ברוסיה להקים העותמנית״ מאת דב שידורסקי
דאגה גדולה דאג הועד אודות ספריה לאומית בירושלים וזו קמה )בהוצאת מאגנס( ובו הוא מספר על
מקום הגון לבית הספרים ובאמת לאחר שאוחדו שתי הספריות
תולדותיהן של הספריות המודרניות
היה קשה מאד למצא עבורו מקום שבעיר. בארץ .זהו ספר מקיף ומפורט
כראוי עד אשר נוסד ועד של החברה
הרוממה של חובבי ציון .ראשי הועד תעודה נוספת בספר הוא זכרון- בנושא שעד היום לא נחקר דיו .דב
הואילו לפנות עבור בית-הספרים הדברים שנכתב אחרי ישיבה של שידורסקי מגלה לנו כי הספריה
חדר מרווח בבית אשר חכרו להם אגודת ״בני ברית״ ביפו בה הוחלט הראשונה בארץ שהיו בה ספרי חול
חנם בלי מחיר .וימלאו חברי הועד על הקמת ספריית ״שער-ציון״ נוסדה בשנת 1854על־ידי אלברט
לבית הספרים את ידי האח סוחא- ביפו .הישיבה נערכה ביום כ״ה כהן ,מנהל מפעלי הצדקה של הברון
וולסקי לעשות כל הדברים והכלים כסליו תרנ״א)סוף :(1890״בישיבת ג׳ימס רוטשילד ,בבית־החולים
הנחוצים לבית הספרים :שמו ארון, לשכת ׳שער ציון׳ אור ליום ד׳ ניסן
שלחן ,כסאות וכו׳ ותעלינה כל ה׳תר׳׳ן הציע האח סוחאוולסקי היהודי הראשון בירושלים מייסודם
ליסוד בית-עקד הספרים ביפו ומט של הרוטשילדים .ספריה נוספת
ההוצאות האלה לסך 498גרוש 29 עם נשיא הלשכה ה׳ פינס נבחרו קמה על״ידי קרל נטר בבית״הספר
אגורות״. האחים החתומים מטה לוועד לדאוג מקוה״ישראל בשנת .1870ב״1874
נוסדה הספריה הציבורית הראשונה
וכך קמה ליפו ספריה -״שערי
ציון״ ,ומשכנה הראשון ברחוב -״בית אוסף ספרים אשר למונטי־
בוסטרוס ,בבית הוועד-הפועל של פיורי״ .אחריה ,ב״ ,1883קמה הספ־
חובבי-ציון ,זו הספריה הקיימת עד ריה הראשונה בישוב החדש -
בראשון־לציון .ביפו קמה ספריה
היום בשדרות המלך שאול בתל- בשנת .1886שנתיים אחר־כך קמו
אביב.
ספריות בראש״פינה ובטבריה.
הספריה הציבורית הראשונה
בירושלים ,זו שעל שם מונטיפיורי,
עוררה מייד את חמתם של הקנאים
והם פירסמו ב' 1875כרוז אזהרה
האוסר את הביקור בספריה .בכרוז
הודיעו הרבנים האשכנזים של
ירושלים:
״בהתאספנו יחד ,אודות הפרצה
שנעשתה פה עיר הקודש ,אשר זה
מקרוב אנשי ...נערים ...מכולל
אשכנזים ויחדו להם בית והביאו בו
ספרים ,וקראו לו בית עקד ספרים
)ביבלאטיק( ולמראית עין הביאו
שמה גם ספרי קדש ,ואולם למגינת
לב יראי השם נודע הדבר כי הביאו
שמה ספרי מינים ואפיקורסין,
קראים ,מסיתים ,מיסיאנערין ,גם
ספרי פושעי ישראל המלגלגים
וכופרים בדברי חכמינו ז״ל ועוד.
לכל יראי ה׳ המכירים ויודעים
