Page 277 - morocco
P. 277

‫פולחן הקדושים ‪271‬‬                           ‫המחסור המה יעלו בהר לבקש פרנסתם‪ .‬אבל הצדיק אינו בקי בס' ]ספר[ יצירה ואינו‬
                                            ‫רופא מומחה וכלי גדול‪ .‬השד או הרוח אינו יוצא מהגוף‪ ,‬כי מאחר שאינו נכנס אינו‬
‫מרוקו‬
                                                                        ‫צריך לצאת‪ ,‬ועם כל זה ישראל מאמינים בני מאמינים‪.‬‬
               ‫באבא סאלי )‪(1890-1984‬‬
                                            ‫י' שיטרית‪" ,‬מודעות חדשה לאנומליות וללשון ‪ -‬ניצניה של תנועת השכלה עברית‬
‫כינויו של הרב ישראל אביחצירא‪ ,‬אחד‬           ‫במרוקו בסוף המאה הי"ט"‪ ,‬מקדם ומיס‪ ,‬ב )תשמ"ו(‪ ,‬עמ' ‪.135-134‬‬
‫הקדושים החשובים והנערצים על יהודי‬
‫מרוקו; מסורת הפולחן של אישיותו נמשכת‬            ‫כדי לסכם את חשיבות פולחן הקדושים נחזור ונעיין במסקנתו של יששכר בן‪-‬עמי‪:‬‬
‫בישראל‪ .‬הוא נולד בריסאני שבמחוז‬
‫תאפילאלת‪ ,‬בן למשפחת רבנים מפורסמת‬           ‫יהדות מרוקו לא הקימה במשך אלפי שנות קיומה במרוקו מונומנטים וציונים שיכלו‬
‫מאזור דרום מרוקו‪ ,‬שלא זכתה ללגיטימציה‬       ‫להציג בגאווה‪ .‬משכנותיה במלאח ובמקומות אחרים‪ ,‬עקב תנאים היסטוריים ידועים‪,‬‬
‫של הממסד הרבני‪ .‬ביקר ארבע פעמים בארץ‬        ‫לא היו מן המפוארים‪ .‬גאוות היהודים היתה‪ ,‬גם בעיני המוסלמים‪ ,‬ברבנים הגדולים‬
‫ישראל )בשנים ‪ 1946 ,1935 ,1922‬ו־‪,(1952‬‬      ‫שחיו בקרבם ובקדושים הנערצים על‪-‬ידיהם‪ .‬לעומת המציאות האפורה היומיומית‪,‬‬
‫ובשנת ‪ 1963‬עלה לארץ והתיישב בה סופית;‬       ‫שאולי היתה מובילה לחידלון‪ ,‬הימצאותם של הקדושים היתה ערובה להמשך קיומם‬
‫כאן גם עוצבה דמותו העיקרית כקדוש‪.‬‬
‫לנתיבות הגיע בשנת ‪ ,1970‬לאחר ששהה‬                                               ‫ונתנה טעם ותכלית לחייהם‪ .‬בן־עמי‪ ,‬עמ' ‪.230‬‬
‫ביבנה ובאשקלון‪ ,‬ובה נפטר ממחלה‪ .‬בנתיבות‬
‫נבנה מתחם קבר גדול לזכרו ומדי שנה נערכות‬
‫שם הילולות לזכרו‪ .‬בני משפחתו ממשיכים‬

                               ‫את מסורתו‪.‬‬

                         ‫משפחת פינטו‬                                                       ‫פולחן הקדושים בקרב יוצאי מרוקו בארץ‬

‫משפחת קדושים מפורסמת במרוקו; עמהם‬           ‫אחד המאפיינים הבולטים של יהדות מרוקו בארץ הוא המשכה של מסורת פולחן‬
‫נמנים רבי חיים פינטו "הגדול" )נפטר בשנת‬     ‫הקדושים‪ .‬בשנות החמישים והשישים נדמה היה כי מסורת זו הצטמצמה למסגרות‬
‫‪ ,(1845‬בנו‪ ,‬רבי יהודה פינטו ונכדו רבי חיים‬  ‫משפחתיות או להתארגנויות קטנות‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬הקמת בית כנסת על שם קדוש יכולה‬
‫פינטו "הקטן" )נפטר בשנת ‪ .(1937‬המפורסם‬      ‫הייתה להוות מוקד משיכה וסיבה להילולה‪ .‬הסיבה ברורה למדי‪ :‬קברי הקדושים נשארו‬
‫בין בני המשפחה הוא רבי חיים פינטו‬           ‫במרוקו‪ ,‬וקשיי הקליטה הסיטו את תשומת הלב לבעיות הקיום היומיומי‪ .‬אולם בשנות‬
‫"הגדול"‪ ,‬שנולד באגאדיר וחי רוב ימיו‬
‫במוגאדור; הוא התפרסם בלמדנותו ובמעשי‬                                 ‫השבעים והשמונים חל היפוך במגמה‪ ,‬כפי שמסביר יורם בילו‪:‬‬
‫נסים שעשה‪ .‬ידועים סיפורי שבח רבים עליו‪,‬‬
‫שאף קובצו בשני ספרים‪ .‬צאצאי משפחת‬           ‫שינוי זה קשור לתמורות חברתיות ותרבותיות שעוברות על החברה הישראלית כולה‬
‫פינטו בישראל ממשיכים לטפח את זכר‬            ‫]‪ [...‬דומה שהם ]יהודי מרוקו[ שבים למסורת עברם דווקא משרכשו ביטחון‬
‫אבותיהם‪ ,‬ואף העלו את עצמותיהם לקבורה‬        ‫בישראליותם‪ ,‬והם מוצאים בכך דרך לבטא את זהותם הקבוצתית הנבדלת‪ .‬בסופו של‬
                                            ‫דבר‪ ,‬מסורות תרבותיות אינן לבוש שניתן לפשוט וללבוש בהתאם להכוונה חיצונית‪,‬‬
                            ‫בקריית מלאכי‪.‬‬   ‫אלא מרכיבים חשובים בזהות ובעצמיות של בני הקבוצה‪ ,‬המקנים משמעות לחיים‪.‬‬

  ‫ביתו של רבי חים פינטו "הקטן"‪ ,‬המשמש‬       ‫בילו‪ ,‬עמ' ‪.38‬‬
                          ‫מקום עלווה לרגל‬
                                                                                             ‫החוקרים יורם בילו ויששכר בן‪-‬עמי‬
                                                                                             ‫התייחסו למסלולים שונים שבהם יכולים‬
                                                                                             ‫היו להמשיך יוצאי מרוקו בארץ את‬
                                                                                             ‫פולחן הצדיקים‪ :‬קבר הבאבא סאלי‬
                                                                                             ‫בנתיבות הוא דוגמה מובהקת ליצירת‬
                                                                                              ‫צדיקים חדשים‪ ,‬אך ניתן גם "לספח"‬
                                                                                             ‫קדושים ברמה הלאומית או ברמה‬
                                                                                             ‫המקומית‪ ,‬כמו שמראה הילולת רבי‬
                                                                                             ‫שמעון בר יוחאי במירון‪ ,‬שקיבלה‬
                                                                                             ‫סממנים של הילולה בסגנון יוצאי מרוקו‪.‬‬
                                                                                             ‫גם העברת שרידי קדושים הייתה דרך‬
                                                                                             ‫להמשך מסורת זו; בהקשר זה בולטת‬
                                                                                             ‫במיוחד העברת עצמות הרבנים מבית‬

                                                                                                               ‫פינטו לקריית מלאכי‪.‬‬
   272   273   274   275   276   277   278   279   280   281   282