Page 272 - morocco
P. 272

‫חודעסםין ויהושע פרנקל‬  ‫‪266‬‬

                                                                                                                ‫מרוקו‬

‫נוסף על חוקי הטבע השגרתיים‪ .‬לכן אין זה מפתיע שנמצאו רבנים אשר שללו גישה זו‬
                                           ‫כאמונות בהבלי שווא ופגיעה בכוחו של האל‪.‬‬

‫אדם נעשה לקדוש בכמה אופנים‪ :‬מעשה נסי מובהק; אורח חיים מיוחד‪ ,‬סגפני או‬

‫מתבודד; חלום של "נבואה" או גילוי מיוחד; קבלת הקדושה בירושה‪ .‬בקרב קדושים‬
‫יהודים ומוסלמים היו בתי אב של צדיקים‪ ,‬אך התופעה של משפחות קדושים הייתה‬

‫מצומצמת יותר מכוח העובדה שצדיקים רבים הוכרו ככאלה רק לאחר מותם‪ .‬המפורסמים‬
‫שבהם הם בני אביחצירא מתאפילאלת‪ ,‬נווה המדבר הגדול שבתחומו נמצא גם קברו של‬
‫אבי המשפחה העלווית‪-‬פילאלית‪ ,‬היא משפחת המלוכה השולטת במרוקו‪ .‬אבי המשפחה‪,‬‬
‫רבי יעקב אביחצירא‪ ,‬קבור בדמנהור שבמצרים‪ ,‬שם נפטר בדרכו לארץ ישראל‪ ,‬מסלול‬

‫שלא מעט מוסלמים מן המגרב הכירו הן בתוקף השתתפותם בשיירת החג' השנתי למכה‬
                                                                ‫והן עקב הגירתם למזרח‪.‬‬

‫קברי הקדושים היו אתרים לעלייה לרגל ולביקור‪ ,‬אך תדירות הביקורים הייתה שונה‬

‫מקדוש לקדוש‪ .‬ימי שישי וראשי חודשים היו ימים מקובלים לעלייה לקברי קדושים‪,‬‬
‫מלבד ההילולות העיקריות שקיימו על קבריהם בתאריכי פטירתם או במועדים מיוחדים‪.‬‬
‫לפעמים נערכו ה"מפגשים" עם הקדוש באתרים המיוחסים לו )בתי כנסת על שמו או‬

‫אתרים שבהם ביקר(‪ .‬ביקור בקברי קדושים המרוחקים ממקום מגוריו של המבקר היה‬
‫כרוך לא רק בהתארגנות מיוחדת אלא גם בביקור בקברי קדושים בדרך אל הקדוש‪.‬‬
‫הביקור בקבר הקדוש נאסר על נשים בתקופת נידתן‪ .‬לעתים היו הביקורים בעלי אופי‬

‫אישי והתקיימו במועד שבחרו המבקרים‪ ,‬ולעתים נשאו אופי ציבורי והתקיימו ביום‬
‫ההילולה של הקדוש‪ .‬ההילולה ארכה יותר זמן ממועד הביקור האישי‪ .‬לרוב היא נמשכה‬
‫שבעה ימים‪ ,‬ושימשה גם מוקד לבילוי חברתי ולפעילות כלכלית‪ ,‬בדומה לפולחן הקדושים‬

                                                                               ‫המוסלמי‪.‬‬
‫הביקור אצל הקדוש כלל יסודות ברורים‪ :‬הגעה למתחם המקודש והתארגנות במקום;‬
‫היטהרות; ביקור בקבר שלווה בתפילה‪ ,‬בבקשה )השארת פתק( ויש אף בריקוד‪ ,‬בשחיטה‬

‫ובסעודה; הדלקת נר; השארת חפץ במקום הקבר )מטבע‪ ,‬שמן‪ ,‬בקבוק מים וחפצים‬
‫אחרים(‪ .‬יסודות אלה יצרו את דפוסי הפולחן של ההילולה או הביקור אצל הקדוש‪ .‬יסוד‬

‫אחר בהילולה כלל מכירת נרות‪ ,‬כוסות וחפצים אחרים הקשורים בשמו של הקדוש‪.‬‬
‫מכירת הנרות הייתה המפותחת ביותר‪ ,‬וההכנסות שניתנו לאחראי לאתר או לוועד שניהל‬
‫את המקום‪ ,‬הוקדשו להילולה של הקדוש‪ .‬הדלקת מדורה גדולה במתחם הקדוש הייתה‬
‫נהוגה בכל הילולה‪ ,‬שכן לאש ייחסו סגולות מרפא‪ .‬כך מסכם יששכר בן‪-‬עמי את שבוע‬

                                                                 ‫ההילולה בקבר הקדוש‪:‬‬

‫שבוע ההילולה הוא‪ ,‬ללא ספק‪ ,‬חוויה אדירה וסוחפת לגבי המעריץ השוהה ליד הקבר‬
‫הקדוש‪ .‬הרבה זמן לפני כן הוא חישב ותכנן את כל פרטי נסיעתו‪ ,‬והתכונן מבחינה‬
‫נפשית לקראת המפגש הצפוי‪ .‬ההרגשה שכל אלה הנוטלים חלק בהילולת הקדוש‬
‫מאוחדים בהערצתם לו‪ ,‬יוצרת קהילה דתית בעלת מוטיבציה גבוהה מאוד‪ ,‬המאוחדת‬
‫באופן הדוק ביותר באידיאלים שלה‪ .‬שבחי הצדיק מהילולה זו ומהילולות של שנים‬
‫עברו‪ ,‬על רקע הנכונות לקלוט כל דבר המפאר את הקדוש‪ ,‬עוברים מפה אל פה ומסבירים‬
‫את אווירת החמימות המרגשת האופפת חברה זו‪ .‬המבקר כמה לשמוע‪ ,‬לספר‪ ,‬לראות‬
‫כל מה שקשור לקדוש‪ ,‬וכל אלה מביאים אותו למפגש כמעט פיזי עם הקדוש עצמו‪,‬‬
‫המופיע בהילולה והמדבר עם המעריץ בהקיץ ובחלום‪ .‬התפילות הרבות שהוא נושא‬
‫כבקשה וכהודיה‪ ,‬מטהרות את נשמתו‪ .‬עם סיום ההילולה‪ ,‬ישוב המבקר לביתו חדור‬
‫הכרה‪ ,‬שנטענה ונתחזקה מחדש‪ ,‬בגדולתו של הקדוש וביכולת ההגנה שלו‪ ,‬ובידיעה‬

                                                ‫שיש לו שותפים רבים לאמונה זו‪.‬‬

‫בן־עמי‪ ,‬עמ' ‪.98‬‬
   267   268   269   270   271   272   273   274   275   276   277