Page 269 - morocco
P. 269
פולחן הקדומים 263
מרוקו
מאורגנים בקהילות קטנות ,ללא מסגרת כלל-ארצית .לקהילות העירוניות הגדולות ,כגון
פאס ומכנאס ,לא הייתה סמכות פורמלית או אחרת על היישובים הקטנים והמפוזרים
בהרי האטלס ובקידמת הסהרה .פולחן קברי הקדושים שהיהודים טיפחו במרוקו בקהילות
המרובות והנבדלות ,נראה כמענה של עדת מיעוט למסורת הדתית של קהילת הרוב.
ייתכן שזהו גם ההסבר לקיומם של כמאה ועשרים אתרי קודש משותפים ליהודים
ולמוסלמים .שכן כשם שמיעוט של "בני חסות" יכול היה להתקיים רק במערכת של
חוקים ברורים שניסח הרוב ,כך גם עולמו הרוחני והרגשי לא יכול היה להתעצב אלא
במסגרת מונחי היסוד המשותפים .בעוד המתחמים המקודשים הראשיים של מוסלמי
מרוקו ,כגון הקבר במולאי אידריס או קברו של בנו של אידריס בפאס ,הם מחוץ לתחום
ללא-מוסלמים ,תפיסת קברו של הקדוש כחרם אפשרה טיפוח אתרים משותפים
והשתתפות בחגיגות העלייה לרגל ,שהתקיימו במקום ובזמן מקודשים כאתנחתא ממציאות
החולין.
קברי הקדו שים פזורים על פני כל הארץ ,בכל מקום שדרכה שם כף ש בו ע ש חל בו ל" ג בעומר הו א מועד ה" הי לו ל א" הג דו ל ה ,ה בי קו רי ם
רגל יהודי ,ל א פ ע ם נ ת ק ל תי בקבר "קדו ש" בסי מ ט ה ב שוק של ה" מ ל א ה" , רבייהמ שתתפים ליד קבריהם של קדושי מגרב,
בין שתי שו רו ת חנויו ת ,או מ צאתי או תו נ חבא ב"אוהל" ק טן לי ד ב תי ם
גבו הים ,בר חו ב סואן ורועש ב רו ב ע מס חרי הדש ,אבל רו ב ם של הקדו שי ם ס דנ א ד א ר ע א הד הו א ,וכ ש ם שזכת ה צפון א פ רי ק ה בימי צמי ח ת
ט מונים דווק א הר ח ק ממקומות יי שוב ,בררי האטלאס הגבוה ,במרומי הנצ רו ת ל מ ס פ ר ר ב של " ק דו שי ם" נו צ ריי ם ,כ פי ש מעיד אהד מ אבו ת-
פ סגו ת ני שאו ת או באל ע מ קי ם שק טים ,ב מקו מו ת שאין שם כיו ם יי שוב ה כנ סיי ה ה ר א שוני ם ,כן נ ת פ ר ס מו אר צ ו ת ה מג ר ב בקברי " ה מרבוט" ,
יהודי ,כאילו ביקשו צדיקי ם אלה להתבודד ,לברו ח מהמולת החיים, קדו שים מוסלמים ,שכיפותיהם הלבנות מתנו צצו ת למר חקים ,הם
מ שמ שים מ קו מו ת "זי אר ה" ל ה מוני ם ה ב אי ם ל חוג א ת חגי ה ם ו מ טר ה
להסתתר מפני טרדתם של בני אדם,
אין הבריות מני חות ל הם לנו ה ב שלום על משכבם ,באים להתפלל , לי חידים ה מ תנים א ת צרותיהם,
ו לבק ש ,ל שפוך א ת ל ב ם ו א ת מרי שי חם ,אף שינ א ת בני -א ד ם ,הרו אי ם לפ רסו ם ר ב זכו צ די קי ם י הודים ,הי שנים א ת שנ ת ם בבתי-אבן ו חימר ,
לע שות רוו חי ם ,ו קנ א ת הד ת ה שלטת נד חקו ת ל מקו מו ת אלה ,לפ ע מי ם תח ת עצי ם ר ענני ם ,מ צ בו ת -ק ב ר ק ט נו ת נעל מו מזמן ,ו ל פ ע מי ם הוקמו
מ ת ל קח ת מ ח לו ק ת בין מו ס ל מי ם לי הו די ם ,בשל קב רו של צ די ק ,מי במקומן מאבות הדשות ,אכן הרבה ר בני ם ,קדו שים וקדו שות ,היו
הוא! יהודי או מוסלם? ושל מי הו א ,כלו מר מי זכאי ל ג בו ת א ת ה אגר ה באר צו ת אלה ונודעו לתהילה בחייהם בשל תורתם ובמעשיהם הטובים,
המיוהדת מאת המבקרים ,בעבור השמירה על הקבר ועל שלומם של ל אחר מו ת ם ה תחילו נ סי ם מתר ח שים על ק ברי ה ם ,ובמשך כל י מו ת
ה שנ ה נו הי ם בני א ד ם ל ה ש תט ח עליהם! כל מר נפ ש ובעל מו ם וכל
ה מ ב ק רי ם ,ג ב אי ם י הו די ם או מו ק ד ם >גבאי< מו ס ל ם, דוו ה ו חול ה ו ע קר ה ,י הו די ם ו מו ס ל מי ם ואף נוצר י ם ,ג בר י ם ,נ שי ם ו ט ף,
כל יו ם וכל שעה כ ש רי ם ל בי קו ר לי ד ק ב ר ,אבל יו ם ל" ג בעומר יו ם פ ו ני ם ל ב ק ש ר ח מי ם ,מר פ א ו חיי ם ,במיו חד גדול מ ס פ ־ ה ק בר י ם
ההילולא במירון מיועד להילולא כ ללי ת -ואף בזה מתבטא הקשר עם שמיי ח ס ת א ו ת ם ה מ סור ת ל ש לו חי ארץ־ישר א ל ,שנדדו א לפי קי לו מ ט רי ם
בים וביב שה ,לאסוף נדבו ת בשביל אח ת מארבע הערים הקדו שות -
ארן־י שראל, ירו שלים ,הברון ,צ פ ת ,טבריה ,שלי חו ת גדולה ונ על ה היו עו שים
מ שנכנס אייר מתהילה מנסר ת השאלה בעולמה של כל יהדות מגרב! שלו חי ם אל ה ,בלבו ת ם א ת החיבה לארץ-י שראל ו בחזקם א ת הק שרים
לאן נלך ה שתא להילולא? א מנ ם קיי מ ת בכל מ שפהה ,ע שירה או עניי ה, ע ם "י רו ש לי ם" ,ב שביל יהודי מארוקו שמה של י רו ש לי ם ה תפ ש ט על
מסורת של הקדו ש ,הפטרון שלה ,אולם הלילה להם לאבות המשפהה כל ארץ י שר אל ,ב א ה כ ם מ"י רו ש לי ם" ,מנ ש קי ם א ת י דיו ,מו שיבים
לזלזל ברגשות נשיהם ואימותיהם ,ולעבור על קברי הקדו שים של אותו בקתידרא ,חולקים לו כבוד ושומעים בצמא א ת אשר יספר,
משפהותיהן מבלי להשתטה עליהם ,אין עורכים א ת ההילולא יהידים, ומ ששבעו ל ש מו ע ,שו אלים! מאיזה מ קו ם ב"י רו ש לי ם" הו א ,מ חברון
ר ק גברים או ר ק נ שים -אל א כדבר משה אל פרעה! "בנערינו ובזקנינו או מ" אפ ד" > צפת< ,ק ר ה והמשול ח ש שבע ט ל טו לי ם ב ה רי ם ו ב מ ד ב ריו ת
נ ל ך ב בנינו ו ב בנו תינו ב אאננו ו ב ב ק רנו נ ל ך"! ולכן מבעוד מועד עו שי ם וכו חו ת ש ש ,ה ל ה ונ פ ט ר ל בי ת עול מו ב מ ס עו ,ונ ק ב ר אי -ש ם בכפר
הכנו ת ,ואלה לאלה שואלים ואלה א ת אלה מייעאים ,ו שוכרים נידה ,זכות ה וקדו שתה של ארץ־ישראל עמדו לו ,ורבים ה תחילו לבקר
אוטובוסים ומכוניות־משא וקובעים מפג שים וביקורים משותפים, א ת קברו שנתפרסם בין התושבים,
הירשברג ,עמ' .152-151