Page 32 - morocco
P. 32

‫אליעזר בשן‪26‬‬

                                                                                                         ‫מרוקו‬

‫מוסלמי שרצח יהודי יצא ידי חובתו בתשלום קנס‪ .‬לפי מסמכים בארכיון משרד החוץ‬                                  ‫חומות העיר מוגאדור‪1918,‬‬
‫הבריטי משנת ‪ 1892‬הוטלו בכמה מקומות קנסות סמליים על מוסלמים אשר רצחו‬
‫יהודים‪ .‬כאשר היה הנרצח בעל חסות זרה הייתה תביעת הדיפלומטים לענישת הרוצח‬                                                   ‫שריף‬
‫חמורה יותר‪ .‬רק יהודים בעלי חסות זרה העזו להגיב באלימות על אלימות של מוסלמי‪.‬‬
‫לעתים נרצחו סוחרים בידי שודדים‪ ,‬בין שהיו לבדם או כשהצטרפו לשיירה‪ .‬לא תמיד‬                ‫תואר המייחס את מוצאו של הנושא אותו‬
‫אותרו הרוצחים‪ ,‬ולאחר פניות של בני משפחה ואחרים היה המושל מטיל עונש קיבוצי‬                ‫לנביא מחמד‪ .‬השריפים נהנו מזכויות מיוחדות‬
‫על תושבי האזור‪ ,‬כנהוג במשפט המוסלמי‪ .‬לעתים פנתה משפחת הנרצח לסולטאן בבקשה‬                ‫בחברה המוסלמית‪ .‬במרוקו משמש המונח מאז‬
‫לחייב את מושל האזור אשר בו בוצע הרצח לפצות את המשפחה‪ .‬רבי יהודה בן מויאל‬                 ‫ימי השושלת הסעדית )‪ (1659-1553‬כינוי‬
‫ממוגאדור )‪ (1911-1830‬כתב על יהודי "שיצא לאהלי קדר לישא וליתן ונהרג על ידי גויים‬          ‫לסולטאן ולנכבדים‪ ,‬המייחסים את עצמם‬
 ‫ולא נודע איהו וקרוביו כתבו למלך והשתדלו שיצא דבר המלך אל השר לשלם למשפח"ה‬
                                                                                                                    ‫למשפחת הנביא‪.‬‬
                                               ‫)שבט יהודה‪ ,‬ירושלים תשנ"ד‪ ,‬סימן יב(‪.‬‬
‫בין המוסלמים לא הייתה מילת גנאי חמורה יותר מהכינוי "יהוד"; יהודים ונוצרים‬
‫כונו "כלבים"‪ .‬בתודעת המוסלמים היה דמיון בין אישה ובין יהודי‪ :‬שניהם חלשים‪,‬‬
‫טמאים‪ ,‬מושפלים ומפוחדים; נגיעה בהם עלולה להבריח את ה"ברכה" ולחלל את מה‬
‫שנחשב קדוש‪ .‬לכן נאסר עליהם לגעת במזון‪ ,‬מחשש שיבריחו את הברכה הטמונה במזון‪.‬‬
‫פתגמים ואמרות עממיות רווחים אמרו על יהודים כי היהודי מטמא את הים; היהודים‬
‫מקוללים ומלוכלכים ואין לתת בהם אמון; אם יהודי נכנס לבית‪ ,‬המלאכים ינטשוהו‬

                                                                           ‫לארבעים יום‪.‬‬
‫לפי ההלכה המוסלמית אין לכפות על ד'מים את האסלאם‪ .‬במאה התשע‪-‬עשרה לא‬
‫הייתה מדיניות שריפית להתאסלמות‪ ,‬אבל ידועים כמה מקרים כאלה‪ .‬יהודים התאסלמו‬
‫מסיבות שונות‪ :‬כדי להשתחרר מחוב כספי למוסלמי; כדי להינצל ממאסר או מעונש‬
‫מוות על מעשה עבריינות; כדי להינצל מעלילה על ביזוי הנביא או הדת המוסלמית שדינה‬
   27   28   29   30   31   32   33   34   35   36   37