Page 37 - morocco
P. 37
היהודים בתקופה הקדם-קולוניאלית 31
מרוקו
ראו עצמם שליחי התרבות האירופית ,וככאלה הייתה השפעתם החינוכית רחבה והתבטאה
בשינוי יסודי ומתמשך במצבם החברתי והתרבותי של יהודי מרוקו בכל תחומי החיים.
מעבר לפעולתם החינוכית הייתה למורי כי"ח גם השפעה מסוימת על הקלת מצבם של
היהודים.
השלטונות ורבני הקהילות לא התנגדו לפעולת הארגון .שנתיים לאחר הקמתו של בית
הספר בתיטואן הוקם בית ספר גם בטנג'יר .ב 1904-למדו בבתי הספר של הארגון שהוקמו
במרוקו כ 2,500-תלמידים ותלמידות ,ומספרם עלה עוד בשנים הבאות .ב 1912-היו בתי
ספר ב 15-ערים במרוקו.
דמוגרפיה
הרכב האוכלוסייה היהודית
שלוש קבוצות אוכלוסייה מרכיבות את הקהילה היהודית במרוקו :א .התושבים הקדומים,
שחיו בארץ דורות רבים לפני גירוש ספרד ,והושפעו משפתם של המוסלמים וממנהגיהם.
ב .מגורשי ספרד ופורטוגל ,שכינו עצמם "מגורשים" .ג .היהודים שחיו בין הברברים בהרי
האטלס ובעמקיו ,סוס ודרע.
"תושבים" או ) Forasterosזרים( הוא כינוים של התושבים הקדומים בפי מגורשי
ספרד ,והראשונים כינו את המגורשים "רומים" )כלומר מי שבא מאירופה הנוצרית(.
המסורות ההלכתיות של שתי קבוצות אוכלוסייה אלה שונות בכל הנוגע לדיני אישות,
טריפות ומנהגי התפילה .בשנת 1889נדפס בירושלים סידור תפילה כמנהג ה"תושבי"ם
בשם אהבת הקדמונים ,שנערך בידי רבי רפאל אהרן בן שמעון ,שליח עדת המערבים
בירושלים למרוקו .בפאס היה ל"תושבים" בית כנסת נפרד שנקרא "סלאת אלפאסיין",
ואשר התקיים עד לשנות השישים של המאה העשרים .בשנים 1967-1966דן רבי משה
ויזגאן ממראכש ) (1996-1904בכתובות של זוגות הנוהגים כמנהג ה"תושבים".
המגורשים היו הגורם הדומיננטי מבחינת ההשכלה והמעמד הכלכלי בצפון מרוקו
ובחלק ממערבה .לשון הדיבור שלהם" ,חכתייה" ,הייתה להג ספרדי-יהודי ,שהלך ונעלם
לקראת סוף המאה התשע-עשרה .בהדרגה הם נטמעו בקהילה היהודית המקומית.
בתיטואן ובטנג'יר ,שבהן הייתה השפעה ספרדית בולטת ,דיברו ספרדית .באזורים אחרים
דיברו רוב היהודים ערבית-יהודית .במאה התשע-עשרה והעשרים זוהו מגורשי ספרד
בעיקר בשמותיהם )טולידנו ,מרציאנו ,ברדוגו ,קורקוס ,עמיאל ,סבאג ואחרים( ,ובשימוש
חלקי בלשונות חכתייה וספרדית.
בשנות השמונים של המאה התשע-עשרה חיו מעל אלף משפחות יהודיות בכשמונים
כפרים באזור הרי האטלס .הם גרו במבצרים מוקפים חומות חימר ,ובמרכזם חצרות
פנימיות .היהודים שחיו בקרב הברברים היו שונים מאחיהם יושבי הערים במסורותיהם
ובמנהגיהם .הם עסקו בעיקר במלאכות -ייצרו ,תיקנו או סחרו בבגדים ,בסנדלים,
ברסנים ובפרסות לסוסים ,בכלי מלאכה ובנשק ,ותמורתם קיבלו צמר ועורות -ותיווכו
בין הברברים ליושבי הערים .הברברים העדיפו לסחור עם היהודים ולא עם המוסלמים
יושבי הערים מפני שחשו מאוימים על ידי נציגי האזורים המפותחים .בראש הסולם
החברתי היהודי בהרי האטלס עמדו הסוחרים ,שעבדו כשותפים של הברברים ,כמוכרים
או כמלווים בריבית.
