Page 2 - etmol 75
P. 2

‫העורך‪ :‬שלמה שבא‬                                                             ‫^ עעתתוןו ללתתולדות אאררץע יששרראאלל וערםן ייששרדאאלל‬
‫מועצת המערכת‪ :‬פרופ׳ שלמה סימונסון‪ ,‬ד״ר שלמה שביט‪,‬‬
‫ד״ר שלמה נצר‪ ,‬פרופ׳ יוסף גותי‬
‫המערכת‪ :‬המכון לחקר התפוצות‪ ,‬בנין קרטר‪ ,‬אוניברסיטת תל־אביב‬
‫המעצב‪ :‬אדר דריאן‬
‫ההפקה‪ :‬הוצאת מלוא בע״מ‬
‫הפצה ומנויים‪ :‬ת‪.‬ד‪ - 23078 .‬תל־אביב ‪ ,61230‬טלפון ו‪20156‬־‪03‬‬
‫סדר לוחות והדפסה‪ :‬דפוס חדקל בע״׳מ ‪ -‬תל־אביב‬
‫מנוי לשנה ‪ 20.-‬ש״ח‬
‫גליון בודד ‪ 4.-‬ש״ח‬

‫מיסודם של אוניברסיטת תל־אביב ומשחר החינוך והתרבות‬

‫כאשר פרצה המהפכה‬

                       ‫ה רו סי ת ־ בי ת ד פו ס‬                                          ‫״ ‪ "n n n n‬ה צ י ו נ ו ת‬

‫אכל לא‪ ,‬הוא מזכיר גם מה שמתחולל מסביב )כפי שהוא קורא לכך‬                    ‫ב־‪ 6‬בנובמבר ‪ 7‬ו‪ 9‬ו ‪ -‬רוסיה היתה עדיין נתונה במלחמה עם גרמניה‬
‫״המהומה הגדולה״( מודעה כעמוד האחרון‪ ,‬אומרת כח ״המהומה‬                       ‫ואוסטריה ‪ -‬פרצה המהפכה הקומוניסטית ברוסיה בהנהגתו של לנין‬
‫הגדולה שעכרה על המדינה ככלל ועל מוסקבה כפרש‪ ,‬נגעה לרעה גם‬                   ‫וחבריו‪ .‬״המשמרות האדומים״ השתלטו על פטרוגראד הבירה ושמו‬
‫כעתוננו וגרמה להפסקתו אמן־מה‪ .‬כיח־הדפוס שכו היה ״העם״ נדפס‬                  ‫קץ למשטרו בן שמונה החודשים של קרנסקי‪ ,‬שביקש לערוך מהפכה‬
‫כמכונה וואטציונית נתפס על־ידי ה״כולשכיקים״ לצרכי עתונם‬                      ‫״דמוקרטית״ ברוסיה‪ .‬המהפכנים השתלטו על ערי רוסיה האחרות‪,‬‬
‫הרשמי ״איזוו‪ .‬וואיעג‪ - .‬דעוו‪ .‬קאמ‪.‬״)איזווסטיה וואיעני דעוולוציוני‬           ‫כולל מוסקבה‪ ,‬ולחמו במקומות רבים על השלטון‪ .‬רוסיה החלה‬
‫קאמיסס ‪ -‬ידיעות של הועד המהפכני הצבאי( ואין לנו שום אפשרות‬
                                                                                         ‫במצעד הגדול והאכזר שהוביל אל השלטון הקומוניסטי‪.‬‬
                                     ‫סכנית להוציא את עתוננו כסדרו״‪.‬‬
‫מסתבר כי כראשית המהפכה הרוסית החרימו הקומוניסטים אח‬                                 ‫אל הקוראים!‬
‫מכונת הרוטציה של כית״הדפוס של העתון העכרי־ציוני לצרכי עתונה‬
‫הרשמי של המפלגה הקומוניסטית ‪ -‬״איזווסטיה״‪ ,‬היוצא לאור עד‬                             ‫' המהומה הגדולה‪ ,‬שעברה על המדינה בכלל ועל מוסקבה בפרט‪ ,‬מער‪.‬‬
‫היום‪ .‬וכבן‪ ,‬הגה ״תרומתה״ של הציונות‪ ,‬שנם לה קרה כאותם ימים‬                           ‫ערעה גם בעתוגנו וגרמה להפסקתו לזמן מה‪ , .‬בית‪-‬הדפום‪ ,‬שבו היה ‪,‬העס׳י‬
‫מפנה גדול‪ ,‬למהפכה הרוסית‪ ,‬המציינת כימים אלו שבעים שנה ‪-‬‬                              ‫נדסס במכינה רוטאציונית‪ ,‬נתפס על״ידי ה״בולשביקים״ לערבי עתונם הרשמי‬
                                                                                     ‫*איווי‪ .‬וואיענ‪>.‬עוו‪ .‬קאמ‪.‬״‪ ,‬ואין לנו בשעה זו שום אפשרות טכנית להוציא‬
                                                                 ‫כית־רפוס!‬
                                                                                   ‫‪ m‬עתוננו כסדרי‪ .‬כעת אנו עסוקים בסדור בית‪-‬דפוס מיוחד לבו‪,‬‬
                                  ‫התוכן‬
                                                                                     ‫אנו מקוים‪ ,‬שבעוד ימים מעטים נוכל להודיע לקוראינו על‪-‬דבר ריאורגניזציר‪.‬‬
     ‫ד״ר אליעזר זמנהוף יוצר שפת ה״אספרנטו״‪ ,‬שקל להצטרף‬                               ‫טכנית גמורה של ‪,‬העם״‪ ,‬בדי שיוכל למלא את תפקידו בשעה חשובה זו‪.‬‬
    ‫לביל״ויים; עובדה זו גילתה שולמית לסקוב‪ ,‬המספרת בעמוד‬
    ‫‪ 3‬על קשריו עם הביל״ויים בארץ • ד״ר צבי אילן פורש‬                        ‫באותם ימים יצא לאור במוסקבה על־ ‪T‬י חוגים ציוניים עתון יומי‬
     ‫בעמוד ‪ 6‬יריעה רחבה של חיי ישוב ‪ -‬ארבל בגליל‪ ,‬מאז ימי‬                   ‫בעברית ‪ -‬״הזמן״ שמו‪ .‬כ־‪ 6‬בדצמבר ‪ 7‬ו‪ ,19‬כ״א כסליו תרע״ח‪ ,‬חודש‬
     ‫המשנה והתלמוד )עמוד ‪ • (6‬הראשון שנפל בקרבות תל־חי‬                      ‫לאחר פרוץ המהפכה הקומוניסטית‪ ,‬כאשר קרבות קשים התחוללו‬
    ‫ב־‪ 1920-1919‬היה שניאור שפטשניק; גקדימון דוגל מספר על‬                    ‫בכל רחבי רוסיה ועדיין לא הוכרע גורלה‪ ,‬פרסם העתון ידיעה‬
     ‫האיש ומגלה את שמו האמיתי ‪ -‬ש פ ט שני ק‪ .‬עד־כה הוא‬                      ‫מרעישה שהגיעה למוסקבה באיחור של חודש כגלל המלחמה‪ ,‬על‬
     ‫מופיע בתיאורי הקרב וההספדים בשם שפושניק‪ .‬נקדימון רוגל‬                  ‫הצהרת כלפוד שפורסמה על־ידי הממשלה האנגלית‪ .‬כל העתון‪ ,‬על‬
     ‫הקדיש בשנים האחרונות מחקרים מקיפים על הגליל העליון‬                     ‫שמונה עמודיו‪ ,‬היה מוקדש לנושא ולחדשות מארץ־ישראל‪ ,‬שהחשו­‬
     ‫בימי מלחמת העולם הראשונה ואחר־כך פירסם את הספר‬                         ‫בה שכהן היתה כי יפו וירושלים נכבשו על־ידי הצבאות האנגלים‬
     ‫״חזית ללא עורף״ וכן ״אל ארץ הצפוך שיצא לאור בימים‬                      ‫שיצאו למתקפה כדרום‪ .‬הכותרת הראשית הכריזה לכל רוחבו של‬
     ‫אלו‪ .‬ספריו מגלים פרשיות לא ידועות וחשובות מקרבות‬                       ‫העחון כאותיות גדולות )ראה עמוד השער(‪ :‬״ארץ־ישראל לעם‬
    ‫תל־חי‪ • .‬יחזקאל סהר מספר )בעמוד ‪ (11‬זכרונות על הברחת‬                    ‫ישראל ‪ -‬הדיקלרציה של אנגליה על ארץ־ישראל״‪ .‬העחון הביא אח‬
     ‫נשק בשנות השלושים ומגלה עינוייו וגבורתו של דוד שאלתי־‬                  ‫נוסח ההצהרה‪ ,‬וסיפר באריכות אח תולדותיה‪ .‬ש‪ .‬טשרנוכיץ הכריז‪:‬‬
     ‫אל שנתפס בידי הנאצים • בין השנים ‪ 1099-638‬היתה‬                         ‫״קול הגורל קורא לכם‪ ,‬הנה נפתחים שערי ירושלים‪ .‬החירות ניחנה‬
     ‫ארץ־ישראל למרכז ליהודי האיזור‪ ,‬אלחנן ריינר כותב על‬                     ‫לכם‪ ,‬הרעד נים כלכככמז הנתרה נשמחכמו השומעים אתמו עם‬
     ‫הטקס שנערך כל הושענא־רבה בהר הזיתים‪ ,‬מול הר הבית‪,‬‬
     ‫שבו השתתפו מנהיגי הארץ ואלפי איש )עמוד ‪ • (14‬סיפורו‬                                                                     ‫נולד‪ ,‬ארץ קמה לתחיה!״‬
     ‫של ״אליאס אפנדי״‪ ,‬הוא אליהו הוניג‪ ,‬מנהל הדואר התורכי‬                   ‫מ‪ .‬גליקסון עומד על תשיכות המאורע ״העתיד אולי לשמש פרשת‬
    ‫בירושלים ‪ -‬מאת אליעזר ירושלמי) ע מו ד ‪ • (17‬בעמוד ‪- 19‬‬                  ‫דרכים והתחלת תקופה חדשה כדכרי ימי ישראל״‪ ,‬אכל מזהיר‪ :‬״ואף‬
    ‫תולדות הטלאי הצהוב מאת אליעזר תיבון • עזרא להד‪ ,‬חוקר‬                    ‫המאורע הגדול אל נא יסמא את עינינו‪ :‬לא הדקלרציה של הממשלה‬
     ‫התיאטרון היהודי‪ ,‬מספר על מחזותיו של הרצל‪ ,‬מסתבר‬                        ‫האנגלית ואף לא פסק דינו של קונגרס השלום יחזירו לנו אח‬
     ‫שכבר אז היתה שחקנית שסירבה לומר משפט במחזה שלא‬                         ‫ארץ־מולדתנו‪ ,‬אלא עבודתנו אנו‪ ,‬עכורה הכניה והיצירה״‪ .‬כנציון כץ‬
    ‫נראה בעיניה • מרדכי־מוטקה חדש היה בין ותיקי קבוצת‬                       ‫שואל מה היה אם הרצל היה עכשיו כחיים ואליעזר שסיינמן מודיע‪:‬‬
     ‫כנרת‪ .‬עם בואו לארץ בשנות העשרים עשה שנה כרועה־צאן‬                      ‫״שאו שעדי היצירה את ראשיכם‪ :‬תפארת חדשה הולכת‪ ,‬צורה חדשה‬
     ‫בעמק בית־שאן‪ ,‬בזכרונותיו שפירסמו בני משפחתו הוא מספר‬                   ‫באה‪ ,‬הצורה העברית״‪ .‬רכה הראשי של מוסקבה‪ ,‬הרב יעקב מזא״ה‪,‬‬
     ‫על השנה שחי עם הבדואים )עמוד ‪ • (22‬בעמוד האחרון ‪-‬‬                      ‫כותב על משמעותו של יום הכשורה‪ .‬מאמר גדול מוקדש לתגוכוח‬
                                                                            ‫הערכיות‪ .‬מאמר אחר ‪ -‬על ההד שעוררה ה״דקלרציה״ כעולם‪ .‬וכך‪,‬‬
                                  ‫שרידי ימי המקרא במוזיאון תל־אביב‪.‬‬         ‫מסביב עולות הבערות ‪ -‬והעתון העברי במוסקבה עוסק כארץ־ישואל‬

                                                                                                                                          ‫ומה יהיה כה‪.‬‬
   1   2   3   4   5   6   7