Page 8 - בגובה העיניים 7
P. 8
8
עין יבשה היא אחת ממחלות העיניים השכיחות ביותר וכל מטופל רביעי הנבדק אצל רופא עיניים סובל ממחלה זו. סימני המחלה כוללים תחושת יובש, אדמומיות, גירוי כללי, תחושת צריבה, תחושה של גוף זר בעין, דמעת, טשטוש בראיה ורגישות לאור. תלונות אלה מחמירות בתנאים של רוח, אור חזק, צפייה ממושכת במסך, ועלולות לשבש את אורח החיים של הסובלים מהם, לדוגמא בזמן נהיגה או בעבודה. שכיחות מחלת העין היבשה היא בין 30%-5%, והיא צפויה לעלות בשל הזדקנות האוכלוסייה. השכיחות גדלה עם הגיל, גבוהה
יותר אצל נשים, ואיננה מושפעת מהשכלה, מצב סוציואקונומי או גזע.
גורמי הסיכון לעין יבשה כוללים: גיל מבוגר, מגדר (נשים), שינויים הורמונלים, מחלות עיניים (כמו: גלאקומה) מחלות סיסטמיות (כמו: סכרת, פרקניסון), הרכבת עדשות מגע, תרופות מסוימות (אנטיכולינרגיות, אסטרוגניות, אנטי דכאוניות ועוד), ניתוחי העין (בעיקר ניתוחי רפרקציה וניתוחי עפעפיים). בנוסף, סינדרום העין היבשה יכול להיות מושפע מפעילויות יום יומיות שונות כגון עישון או בהייה
ממושכת במסך.
עין יבשה - אופקים חדשים
ד"ר אודרי קפלן - מסאס
בשנים האחרונות, עם עליית שכיחות המחלה הקשורה בין היתר בסגנון החיים המערבי, פורסמו כמה מחקרים המשנים את הגישה למחלה.
האטיולוגיה של עין יבשה מורכבת ומולטיפקטוריאלית. דוק הדמעות של העין מכיל 3 שכבות: שכבה מיימית, שכבה שומנית ושכבה מוצינית, אשר תפקיד האחרונה היא לחבר בין השכבה המיימית לקרנית. בנוסף, השכבה המוצינית מאפשרת את פיזורה השווה של השכבה המיימית על פני שטח העין כך שהעין נשארת לחה, ומזינה את הקרנית שמתחתיה בנוטריינטים. השכבה האמצעית, המיימית, מיוצרת בבלוטות הדמעות ותפקידה לשטוף חלקיקים זרים ולמנוע גורמי דלקת. השכבה החיצונית הינה השכבה השומנית, אשר מיוצרת ברובה בבלוטת המייבומיאן. האופי האמפיפילי של השכבה השומנית מאפשר את הפיזור האחיד של דוק הדמעות ויצירת ממברנה, אשר מהווה מחסום המוריד את יכולת האידוי של הדמעות. דוק דמעות תקין נשען על האינטראקציה הסינרגיסטית של
בגובה העיניים - המדריך לענף האופטיקה בישראל | קיץ 2018 | www.optica.org.il
