Page 9 - בגובה העיניים 7
P. 9
9
בלוטות הדמעות, העפעפיים ופני שטח העין. פעולה לא תקינה של כל אחד מן המרכיבים הללו עלולה לגרום לעין יבשה. את האטיולוגיה של הסינדרום מחלקים לשתי קטגוריות עיקריות. הקטגוריה הראשונה הינה ייצור מופחת של דמעות, אשר עלול להתרחש בכל מצב של הרס או חוסר פעילות של בלוטת הדמעות. הקטגוריה השניה הינה אידוי מוגבר של הדמעות. באופן השכיח ביותר, מצב זה מתרחש בשל פגיעה בפעילות של בלוטת המייבומיאן, שמייצרת את השכבה השומנית בדוק
הדמעות.
מייבוגרפיה של בלוטות המייבומיאן
אוסמולריות גבוהה מעידה על כשלון ההומאוסטזיס של הדמעות. כיום היא מוכרת כאחד המדדים האמינים ביותר לאבחון ומעקב אחר המחלה.
קיימותטכנולוגיותחדישותנוספותהמאפשרותביצועTBUT לא פולשני, הערכת השכבות השונות של הדמעות, ומדידתם.
טיפולים חדשים למחלת העין היבשה
הטיפול בעין יבשה מטרתו לשפר את איכות הדמעות וכמותן ועל ידי כך לשפר את איכות החיים של המטופלים.
טיפול קו ראשון כולל שיפור הגורמים הסביבתיים, כגון הפחתת צפייה במסכים והעלאת הלחות בחדרים ממוזגים ויבשים. בנוסף, חשובה בדיקת אופטומטריסט עדכנית מפני שידוע שתיקון לא
מדויק של הרפרקציה גורם להחמרה בסימני העין היבשה.
דמעות מלאכותיות ניתנות כטיפול פליאטיבי. בהתאמה של הטיפות לפי מקור הבעיה ניתן לשפר משמעותית את הסימפטומים. למרות זאת, טיפול זה אינו פותר את שורש הבעיה, מתבסס על ההיענות של המטופל ולכן פוגם גם באיכות חייו. דמעות מלאכותיות בדרך כלל מכילות צלולוז כדי לשמור
מבנה הדמעות
טכנולוגיות חדשות לאבחון מחלת העין היבשה
הקורלציה בין הסימפטומים המדווחים על ידי המטופל, הסימנים הניתנים לבדיקה קלינית והמבחנים הדיאגנוסטים, לא היו טובים דיים עד לא מזמן, ולא ניתן היה לאמוד את חומרת המחלה.
המחלה הייתה מאובחנת על סמך הסימפטומים של המטופל וממצאים בבדיקה במנורת הסדק. ההתקדמות בהבנת המחלה הובילה כמצופה לפיתוחים טכנולוגים רבים המאפשרים אבחון מוקדם של המחלה וחלוקה לפי מקור הפגיעה. כיום ישנם כלים
מגוונים העוזרים לבצע את האבחנה של סינדרום העין היבשה.
הבדיקות המסורתיות כוללות צביעה של הקרנית ושל הלחמית על ידי חומרים שונים, (Tear BreakUp Time (TBUT המודדת את זמן יציבות דוק הדמעות, ומבחן שירמר המספק מדד לכמות ההפרשה של הדמעות. בעוד שבדיקות אלה נשארות “גולד
סטנדרד”, יתכן שיוחלפו בטכנולוגיות חדשות שאינן פולשניות.
טכנולוגיות חדישות מאפשרות להבדיל בין מחלת העין היבשה לאלרגיות או לדלקות אחרות הגורמות לאודם בעין. יתרה מכך, הן מאפשרות לזהות איזו שכבה של הדמעות פגועה ולכמת את
הפונקציונאליות של בלוטות המייבומיאן.
מייבוגרפיה מבוצעת על ידי מערכות הדמיה אינפרא-אדום המספקות פירוט דו-ממדי של הצללית של בלוטת המייבומיאן, מאפשרת כימות של הרס הרקמה הפונקציונאלית (האצינרית) בבלוטה ונותנת אומדן מורפולוגי מפורט של הבלוטה. הרס הבלוטות הוא אינדיקציה למקור המחלה – Meibomian Gland MGD) Disfunction(. לאחר קבלת האבחנה ניתן למדוד את חומרתה ולעקוב אחר שיפור תפקוד בלוטות המייבומיאן לאחר
טיפול.
אוסמולריות הדמעות נבדקת על ידי TearLab. זוהי מיני-מעבדה המודדת את האוסמולריות ב- 50 ננו-ליטר דמעות הנלקחים בצורה שאינה פולשנית.
בגובה העיניים - המדריך לענף האופטיקה בישראל | קיץ 2018 | www.optica.org.il
TearLab
