Page 16 - Begova Haenaim Magazine 5

עדשות טוריות -
הזדמנות פז לחולי קרטוקונוס
מאת: ד״ר עדי מיכאלי ועדי לוי B.Sc, M.H.A
ניתוח הקטרקט מהווה הזדמנות לתיקון רפרקטיבי של אסטיגמטיזם. בהרבה מהעדשות הקיימות באופן סטנדרטי, ניתן לקבל תיקון של עד 11 דיופטר במישור העדשה התוך עינית (בערך 8 דיופטר במישור הקרנית). ניתן להגיע לתיקון גבוה יותר בעזרת עדשות בהזמנה מיוחדת (Custom Made). לרוב, מטופלי קרטוקונוס המגיעים לניתוח קטרקט הינם מבוגרים יחסית וסובלים מקרטוקונוס יציב מזה שנים. הבעיה האקוטית לטיפול הינה התפתחותו של הקטרקט שהביא לירידה בראיה. בעת הניתוח, שהיום הפך גם לניתוח רפרקטיבי, ניתן להפחית את
תלותם במשקפיים.
14
מסיבות אלו, במאמרים בנושא מפורסמות המלצות לנהוג במתינות, לדוגמה להשתיל עדשות טוריות רק למטופלים שהגיעו לפחות לחדות של 6/12 עם תיקון אופטי בעבר, וכן להשתיל עדשות אלו
רק בקרטוקונוס קל מדרגה 1-2.
מותר לציין כי אין טעם להשתיל עדשות כאלו למי שסובל מצלקת משמעותית בקרנית.
במאמר זה נדגים מספר מקרים שטופלו במרכז עין טל, וכמו כן נציג את השיקולים בטיפול ואת התוצאה.
בשלב הסינון וקבלת ההחלטות עובר המטופל בדיקה מקיפה במרפאת הפרמיום, בה מבוצעות בדיקות מגוונות, הכוללות: רפרקציה, ביומטריה אופטית במספר מכשירים, מיפויי קרנית כולל
בדיקת שיימפלוג וכן קרטומטריה ידנית במקרה הצורך. לאחר שקלול ועיבוד הנתונים, מתקבלת ההחלטה האם ניתן להשתיל עדשה טורית או שמא כדאי להשתיל עדשה מונופוקלית ללא תיקון טורי, ולהשאיר את המשך התיקון האופטי למשקפיים או
לעדשת מגע אחרי הניתוח.
במקרה בו קיים ציר ברור במיפוי וקיימת הדירות סבירה בין הבדיקות השונות מבחינת גודל הצילינדר וכיוונו, ניתן לתכנן השתלה של עדשה טורית. לעיתים ניתן לתכנן תיקון מלא של ההפרעה הרפרקטיבית, ולעיתים נלקחת החלטה לשפר את המצב על ידי תיקון של המרכיב הסדיר של האסטיגמטיזם, תוך הבנה
השתלת עדשה תוך עינית טורית בעת ניתוח קטרקט לחולי קרטוקונוס הינה שנויה במחלוקת. מנתחים רבים בוחרים להימנע לחלוטין מהשתלת עדשה טורית במקרים אלו, והסיבות לכך הינן מגוונות ומובנות. ראשית, ישנו קושי במדידות וסדרה של בדיקות עלולה להניב מדידות משתנות, גם מבחינת גודל הצילינדר וגם מבחינת כיוונו. חישוב העדשה מורכב ומאתגר, הן מבחינת בחירת כוח העדשה והן מבחינת התיקון הטורי המבוקש: ערכי הקרטומטריה בדרך כלל גבוהים, וקיים פער בין הנוסחאות השונות, ובנוסף ישנו קושי בבחירת גודל תיקון האסטיגמטיזם וציר מנח העדשה המבוקש. ידוע כי מידת האסטיגמטיזם האחורי בקרניות אלה הינו גבוה, ובחישוב העדשה מומלץ לבצע תת-תיקון של מידת הצילינדר. אורך גלגל העין במקרים רבים גבוה במיוחד, שיא הקונוס בדרך כלל נמצא מתחת לציר האופטי ומקשה על ההחלטות, ובספרות ישנם
דיווחים על סטייה היפראופית לאחר ניתוחים מסוג זה. בניתוח של מטופל הסובל מקרטוקונוס ישנם שינויים קלים שכדאי להכיר: בקרטוקונוס מתקדם, הסימון של הצירים או ה״שעות״ על העין יכול להיות מעוות וקשה, ולכן מומלץ לשקול את הסימון (כולל את ציר מנח העדשה ולא רק את השעות 3,6,9,12) דוקא במנורת
הסדק מיד טרם הניתוח.
יש לקחת בחשבון כי השתלת עדשה טורית בניתוח תקשה בעתיד גם על התאמת עדשת מגע לאותו מטופל, אם כי הדבר אינו בלתי אפשרי באופן מוחלט.
בגובה העיניים - המדריך לענף האופטיקה בישראל | סתיו 2017