Page 16 - Begova Haenaim Magazine 3
P. 16
במצבי פגיעה בתחושת הקרנית (משנית להרפס בקרנית למשל), תתכן פגיעה קשה בעין.
התייצגות קלינית
הספקטרום של עין יבשה נע מגירוי קל של העין עד פגיעה קשה בקרנית ואף סיבוכים מסכני ראייה בקרנית. הסימפטומים נוטים להחמיר לקראת סוף היום, עם שימוש ממושך בעיניים או בחשיפה לתנאים סביבתיים קיצוניים. תחושת גוף זר או "חול בעיניים" נפוצות, ולרוב קשורות לפגיעה נקודתית באפיתל הקרנית. בנוסף ייתכנו צריבה, תחושת יובש, יתר רגישות לאור (פוטופוביה), עיניים עייפות, דחף למצמץ בתדירות גבוהה מהרגיל, תחושת
חוסר נוחות כללית בעין, עיניים דומעות, גרד וטשטוש ראייה.
שבירת מסך הדמעות Tear Film Break-Up) tBUT( ועין יבשה
השכבה של נוזל דמעות המכסה את משטח העין החיצוני מתאדה כל הזמן. התהליך נקרא בשם שבירת מסך הדמעות, והוא לרוב תקין. זמן שבירת מסך הדמעות – tBUT הוא הזמן שחולף מסוף המצמוץ עד הופעת אזור יבש מדמעות על הקרנית. tBUT נבדק בזילוף מעט פלורוסצאין על העין ובדיקתו באמצעות אור פילטר
כחול. tBUT מתחת ל-10 שניות נחשב לא תקין.
תמונה מספר 3: זמן שבירת מסך הדמעות – תאי קרנית פגומים מופיעים כאזורים יבשים בבדיקת הכתמת קרנית
אזורים יבשים על פני שטח העין מודגמים בתמונה 3. במקרים קיצוניים הם מובילים לפגיעה בשלמות אפיתל הקרנית והלחמית המהווים מחסום טבעי מפני זיהומים. אם האפיתל ניזוק מסיבה כלשהי (כמו בטיפול כרוני בטיפות עיניים לגלאוקומה או טיפות אחרות המכילות חומרים משמרים, כגון בנזלקוניום כלוריד המצוי אפילו בתכשירים של תחליפי דמעות מסוימים), מסך הדמעות
עלול להישבר מהר מדי (תמונה 4).
אם החולה מתלוננת על עיניים יבשות, גירוי או צריבה בעיניים, אפשר להתחיל טיפול בתחליפי דמעות, ואם והתלונות נמשכות למרות הטיפול, אזי מומלץ להפנות את המטופל לרופא עיניים. באמצעות צביעת קרנית (עם פלואורוסצאין דיאגנוסטי) ומנורת סדק, ניתן לזהות נזק לתאי הקרנית והלחמית, ולאבחן יובש
בעיניים.
תמונה מספר 1: מבנה מסך הדמעות Tear Film המורכב משלוש שכבות
2. שכבה מימית )Aqueous Layer( אמצעית שעובייה כ-7 מיקרון, ומיוצרת מבלוטת הדמעות העיקרית (תמונה 2 – Lacrimal Gland) המצויה בארובה ומבלוטות מסייעות המצויות בלחמית. זו שכבה מימית המאפשרת הובלת מרכיבי תזונה מסיסים במים. השכבה החיצונית השומנית תוחמת את הנוזל המימי ומונעת אידוי מהר. )Aqueous Tear Deficiency (ATD שיכול להופיע יחד עם MGD הוא גורם
שכיח לעין יבשה.
תמונה מספר 2: בלוטת הדמעות העיקרית המצויה בארובת העין
3. שכבת מוצין )Mucin Layer( היא השכבה הפנימית, עובייה כ-20– 50 ננומטר, מיוצרת מתאי גביע בלחמית, מכילה חלבונים מסוג גליקופרוטאינים ונמצאת במגע ישיר עם אפיתל הקרנית ובתוך השכבה המימית של הדמעות. הם אחראים על פיזור אחיד ועל הצמדה של השכבה המימית על פני אפיתל הקרנית והלחמית. המוצין נצמד לתאי אפיתל הקרנית השטחיים ביעילות הודות למבנה מיוחד שלהם, המכיל מיקרווילי המאפשרים שטח היצמדות גדול יותר (תמונה 1). בנוסף, המוצין אחראי גם על לכידת פקטורי גדילה שונים, לויקוציטים וציטוקינים. למסך הדמעות הנורמלי pH
7.2 ואוסמולריות של 302 mOsm/L.
חשוב להדגיש שהדמעות מופרשות כל הזמן הן מכילות מספר גדול של רכיבים, וכדי לשמור על לחות ונוחות העין, הגוף צריך לשמור על איזון עדין של כמויות הרכיבים הללו.
תפקיד המצמוץ הוא לפזר שכבה דקה של דמעות על פני שטח הקרנית והלחמית. שכבה זו מהווה את מסך הדמעות, מסככת את העיניים ושוטפת החוצה גורמים זרים. גם לקצב המצמוץ תפקיד חשוב. במצבים שבהם הקצב מופחת, כמו במחלת פרקינסון, או
בגובה העיניים - המדריך לענף האופטיקה בישראל | אביב 2017
14
