Page 21 - Begova Haenaim Magazine 2
P. 21
19
גודל האישון
גודל האישון ידוע כקטן עם הגיל, כמו גם במהלך התבוננות בעצמים קרובים, וכמובן תחת תאורה בהירה וחזקה. אם עדשות מגע מולטיפוקליות בעלות עיצוב מרכז-קרוב אינן מותאמות אישית ויש להן עיצוב קבוע עבור כל תוספות הקריאה, ייתכן אובדן של החדות הכללית או של הראייה למרחק עקב הצטמקותו של גודל
האישון עם הגיל.
מרבית, אבל לא כל, עדשות המולטיפוקל הקיימות היום (איור 4) מותאמות לשינוי זה בגודל האישון עם הגיל כאשר תוספת הקריאה גדלה (אם יוצאים מנקודת ההנחה הסבירה שאנשים מבוגרים יותר
זקוקים לתוספות קריאה גבוהות יותר).
איור 4. התאמת עיצוב העדשה לשינויים בגודל האישון עם הגדלת תוספת הקריאה, אפשרות הקיימת בחלק מעדשות המולטיפוקל
יחד עם זאת, ממצא עדכני יותר מגלה שלא רק שגודל האישון משתנה עם הגיל, אלא שליקוי תשבורת (refractive error) עשוי גם הוא להשפיע על גודל האישון, כאשר לסובלים מקוצר ראייה (מיופיה) יש נטייה לאישונים גדולים יותר מאשר לסובלים מרוחק ראייה (היפראופיה). קקמק ועמיתיו 11 מצאו שקוטרו הממוצע של אישון גדול יותר בעיניים מיופיות מאשר בעיניים היפראופיות תחת תאורה מזופית (תאורה המוגדרת בין אור לחושך), וכי הבדל
זה הינו מובהק סטטיסטית (איור 5).
אף כי ההבדל הממוצע בגודל האישון בין מיופים להיפראופים עשוי להיראות קטן, הוא מייצג פער של כמעט 24 אחוזים בשטח האישון. מחקר אחר 12 אימת לאחרונה ממצא זה ודן בהשלכותיו
על העיצוב המולטיפוקלי.
בין אם היא חיובית או שלילית, שתי הצורות של האברציה הספרית נותנות עומק שדה, וזה בדיוק מה שמרבית עדשות המולטיפוקל הנוכחיות, המקנות ראייה סימולטנית, בין בעיצוב מרכז-קרוב (CN) ובין בעיצוב מרכז-מרחק (CD), מנצלות על מנת להעניק
ראייה חדה למרחקים שונים.
האברציה הספרית, כמו עיוותים אופטיים אחרים, מושפעת מגודל האישון. אותה אברציה באותה עין עם אישון שקוטרו 6 מ"מ תגרום לטשטוש גדול משמעותית לעומת אישון שקוטרו 3 מ"מ. זו הסיבה לכך שעדשות מגע מולטיפוקליות יכולות לעבוד בצורה שונה
מאוד על העין של אותו מטופל ובין מטופלים שונים.
המערכת האופטית של העין מורכבת בעיקרה מהקרנית והעדשה. צורת הקרנית לפיכך משפיעה גם היא על המערכת האופטית. לצורת קרנית ספרית תהיה ככל הנראה אברציה ספרית חיובית. למרבה המזל, צורתה האליפטית-מוארכת, השטוחה יותר בקצוות, של הקרנית יוצרת את מנגנון התיקון של העין עצמה
לצמצום האברציה הספרית.
'צימוד אופטי' המתבצע על-ידי המערכת האופטית הפנימית של העין הוא תיקון טבעי של העין בתוך עצמה, שבאמצעותו עיוותים של הקרנית והעדשה מפצים חלקית זה על זה (איור 3) 10. התוצאה היא, שבעיניים צעירות, הביטוי בפועל של עיוותים מסדר גבוה יותר על העין כולה קטן מסך חלקיהם, והם מבטלים זה את זה ליצירת
מערכת ראייה בריאה ואיתנה.
איור 5: קוטר אישון ממוצע עם קבוצת תשבורת בתנאים מזופיים (בעקבות קקמק ועמיתיו 11)
איור 3. משרעת RMS (שורש ממוצע הריבועים) של עיוות חזית הגל של העין (ריבועים), הקרנית (נקודות) והמערכת האופטית הפנימית (משולשים) של שש עיניים לאחר שהוסר טשטוש
ראייה (אומץ מהמחקר של ארטל ועמיתיו 10)
אברציות העין הפנימית עולות בהדרגה עם הגיל, בעיקר עקב שינויים בעדשת העין; למעשה, העיוותים הנגרמים כתוצאה משינויים בעדשת העין עם הזמן גדולים בערך פי 10 מאלה שמקורם בקרנית 10. הואיל והאברציה הספרית גדלה והופכת יותר ויותר חיובית בעין המזדקנת עקב שינויים בעדשה, עומק השדה גדל. אם האברציה הספרית לבדה הייתה גדלה, הרי הייתה זאת הסתגלות גאונית למדי של העין לשינויי ההזדקנות; אלא שלצד הגידול באברציה הספרית, ישנם גידולים אחרים באברציות
אחרות, רצויות פחות.
השילוב בין האברציה הספרית של המטופל לבין האברציה הספרית של עדשות המגע המולטיפוקליות יכול להסביר חלקית את השונות בתוצאות (ר' אפקט-על-העין). אף כי חשוב להבין כיצד עובדות העדשות המולטיפוקליות האספריות, ומדוע הן עובדות טוב יותר עבור נבדקים מסוימים ופחות עבור אחרים, יש לזכור שאין באפשרותנו לשלוט באברציה הספרית של העין או של עדשה נתונה. לפיכך, יש צורך להתחשב במאפיינים עיצוביים
בגובה העיניים - המדריך לענף האופטיקה בישראל | סתיו 2016
אחרים.