Page 23 - תאטרון 38
P. 23
סיפרּוטרֹון
חו ָתמו .הספר אף מבקש לאתר ולתאר את מערכת הזיקות בין יסודות הדָר ָמה ויצירות מופת
מתולדות הדָר ָמה העולמיתלבין יצירתו ה" ָקנונית" של ביאליק.
ביאליק ִהטביע כידוע את חותמו על כל תחום ש ּב ֹו שלח את ידו :שירה ,סיפורת ,עיבודי
אגדות ,מסא ּות ,ספרות ילדים ,ועוד .רק תחום אחד נשאר מיותם ,ללא חו ָתמו האישי ,והוא
התיאטרון העברי .והנה מתברר שדווקא בתחום זהני ּכר כשרונו הטבעי והבלתי מאולץ של
המשורר העולה ובוקע מכל חר ּכי יצירתו .יצירתו לסו ֶגי ָה ולתקופותיה היא יצירה דָר ָמטית
מיסוד ּה ,המעידה על חשיבה תיאטרונית מורכבת ורבת פנים :יש בה מונולוגים ,דיאלוגים
וקריאות ;asideיש בה דוברים ונמענים; קטעי סולו ומקהלה; חלוקה ל"מערכות" עם
"תפאורה" המתגוונת מ"מערכה" ל"מערכה"; יש בה מופעי ריקוד ,לרבות הוראות
כוריאוגרפיה מרומזות ,פעלולי תאורה ואבזרי במה .לאה גולדברג זיהתה את הפוטנציאל
התיאטרוני הרב-גוני החבוי ביצירת ביאליק שעה שעיבדה את יצירתו "אגדת שלושה
וארבעה" שלוש פעמים למען תיאטרון הילדים ,והפיקה באמצעות הפנטזיה הביאליקאית
הצגה ּפ ֹו ּפ ּולרית במתכונת של מחזהו הפיוטי של מוריס ֶמ ֶטרלינק הציפור הכחולה .אגב,
ביאליק עצמו הביע משאלה ש"אגדת שלושה וארבעה" ,המ ַס ּפרת על אירועי הזמן במסווה
של אגדת קדומים ,תע ּו ּבד לסרט קולנוע.
מנהלו של בית ביאליק ,משה אונגרפלד ,סיפר כי עם כניסתו לתפקידו בשנת
,1939הודיע לו הסופר שלמה הלל'ס ,שניהל עד אז את הבית ואת העיזבון,
כי לאחר מות המשורר נמצאה בין גנזיו ַמח ּברת ובה מחזה גמור ,או כמעט
גמור ,בן חמש מערכות על סוף מלכות דויד ,אך זו נעלמה בתוך זמן קצר
*
להלכה לא הגיעו כשרונותיו הדָר ָמטיים לכלל מימוש .ואולם ,כל מה שלא נתממש על
הבמה בכורח הנסיבות התנקז כאמור לערוצי יצירה אחרים ומצא בהם את ביטויו .ביאליק
מימש את כשרונותיו הדָר ָמטיים הלכה למעשה בדרכי עקיפין שעה שהקדיש זמן רב
לעיבודם ולתרגומם של מחזות ִמספר ּות ישראל ו ִמ ּפסגותיה של ספרות העמים .מ ּותר
כמדומה להניח שאת טרילוגיית המחזות המקראיים ,שאותה חיבר בערוב ימיו לפי עדות
מזכירו האישיָ ,י ַעד ביאליק להבימה .מ ּותר כמדומה אף להניח שאילו הועלו מחזותיו
המקראיים על במת הבימה הם היו מטביעים חו ָתם רב משקל ומשמעות על התפתחות
הדָר ָמה העברית המקורית" .המשורר הלאומי" ,שראה במופעים ה ֶאקס ָטטיים של חבל
הנביאים ש ִמ ֶּק ֶדם את המופעים הראשונים של להקות התיאטרון העברי המודרני,
ובחזיונותיהם – נוסח קמ ִאי של המחזה העברי המודרניִ ,הר ּבה בכתיבת שירי חזון ומשא
ובהם יסודות דָר ָמטיים למכביר.
גליון 37 22