Page 23 - תאטרון 38
P. 23

‫סיפרּוטרֹון‬

‫חו ָתמו‪ .‬הספר אף מבקש לאתר ולתאר את מערכת הזיקות בין יסודות הדָר ָמה ויצירות מופת‬
                             ‫מתולדות הדָר ָמה העולמיתלבין יצירתו ה" ָקנונית" של ביאליק‪.‬‬

‫ביאליק ִהטביע כידוע את חותמו על כל תחום ש ּב ֹו שלח את ידו‪ :‬שירה‪ ,‬סיפורת‪ ,‬עיבודי‬
‫אגדות‪ ,‬מסא ּות‪ ,‬ספרות ילדים‪ ,‬ועוד‪ .‬רק תחום אחד נשאר מיותם‪ ,‬ללא חו ָתמו האישי‪ ,‬והוא‬
‫התיאטרון העברי‪ .‬והנה מתברר שדווקא בתחום זהני ּכר כשרונו הטבעי והבלתי מאולץ של‬
‫המשורר העולה ובוקע מכל חר ּכי יצירתו‪ .‬יצירתו לסו ֶגי ָה ולתקופותיה היא יצירה דָר ָמטית‬
‫מיסוד ּה‪ ,‬המעידה על חשיבה תיאטרונית מורכבת ורבת פנים‪ :‬יש בה מונולוגים‪ ,‬דיאלוגים‬
‫וקריאות ‪ ;aside‬יש בה דוברים ונמענים; קטעי סולו ומקהלה; חלוקה ל"מערכות" עם‬
‫"תפאורה" המתגוונת מ"מערכה" ל"מערכה"; יש בה מופעי ריקוד‪ ,‬לרבות הוראות‬
‫כוריאוגרפיה מרומזות‪ ,‬פעלולי תאורה ואבזרי במה‪ .‬לאה גולדברג זיהתה את הפוטנציאל‬
‫התיאטרוני הרב‪-‬גוני החבוי ביצירת ביאליק שעה שעיבדה את יצירתו "אגדת שלושה‬
‫וארבעה" שלוש פעמים למען תיאטרון הילדים‪ ,‬והפיקה באמצעות הפנטזיה הביאליקאית‬
‫הצגה ּפ ֹו ּפ ּולרית במתכונת של מחזהו הפיוטי של מוריס ֶמ ֶטרלינק הציפור הכחולה‪ .‬אגב‪,‬‬
‫ביאליק עצמו הביע משאלה ש"אגדת שלושה וארבעה"‪ ,‬המ ַס ּפרת על אירועי הזמן במסווה‬

                                                   ‫של אגדת קדומים‪ ,‬תע ּו ּבד לסרט קולנוע‪.‬‬

‫מנהלו של בית ביאליק‪ ,‬משה אונגרפלד‪ ,‬סיפר כי עם כניסתו לתפקידו בשנת‬
 ‫‪ ,1939‬הודיע לו הסופר שלמה הלל'ס‪ ,‬שניהל עד אז את הבית ואת העיזבון‪,‬‬
  ‫כי לאחר מות המשורר נמצאה בין גנזיו ַמח ּברת ובה מחזה גמור‪ ,‬או כמעט‬

   ‫גמור‪ ,‬בן חמש מערכות על סוף מלכות דויד‪ ,‬אך זו נעלמה בתוך זמן קצר‬

                       ‫*‬

‫להלכה לא הגיעו כשרונותיו הדָר ָמטיים לכלל מימוש‪ .‬ואולם‪ ,‬כל מה שלא נתממש על‬
‫הבמה בכורח הנסיבות התנקז כאמור לערוצי יצירה אחרים ומצא בהם את ביטויו‪ .‬ביאליק‬
‫מימש את כשרונותיו הדָר ָמטיים הלכה למעשה בדרכי עקיפין שעה שהקדיש זמן רב‬
‫לעיבודם ולתרגומם של מחזות ִמספר ּות ישראל ו ִמ ּפסגותיה של ספרות העמים‪ .‬מ ּותר‬
‫כמדומה להניח שאת טרילוגיית המחזות המקראיים‪ ,‬שאותה חיבר בערוב ימיו לפי עדות‬
‫מזכירו האישי‪ָ ,‬י ַעד ביאליק להבימה‪ .‬מ ּותר כמדומה אף להניח שאילו הועלו מחזותיו‬
‫המקראיים על במת הבימה הם היו מטביעים חו ָתם רב משקל ומשמעות על התפתחות‬
‫הדָר ָמה העברית המקורית‪" .‬המשורר הלאומי"‪ ,‬שראה במופעים ה ֶאקס ָטטיים של חבל‬
‫הנביאים ש ִמ ֶּק ֶדם את המופעים הראשונים של להקות התיאטרון העברי המודרני‪,‬‬
‫ובחזיונותיהם – נוסח קמ ִאי של המחזה העברי המודרני‪ִ ,‬הר ּבה בכתיבת שירי חזון ומשא‬

                                                            ‫ובהם יסודות דָר ָמטיים למכביר‪.‬‬

‫‪‬גליון ‪37‬‬  ‫‪ 22‬‬
   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28