Page 20 - תאטרון 35
P. 20
שנסיבות החיים ייקחו אותו למקום אחר לגמרי.
מה גורם לך לחשוב שתצליח לדלג מעל ההר של ההיסטוריה
עליו טיפסו כל הילדים שהבטיחו לעצמם
לגעת בענן ,ושברו את השיניים?
הילדים האלו לא היו? הם לא הלכו לגיהינום מכוונות טובות?
הנה צץ לו ילד ,בין החוחים ,וטוען שהוא מצא,
פרצה בהסתברות,
סטייה בתקן ,שגם יגדל וגם יהיה ילד,
הרי זה כמו לומר ,שהענף יצמח בלי גזע,
שהתפוח ייפול בלי עץ,
אבל בכל זאת ,זה מה שהוא אומר.
והכול בסוף מופנה אליי .אתה רואה ,לא קל לשלוט.
איזו אחריות כאן יש לי על הכתפיים.
בסוף יבואו ויגידו לי –
למה לא לקחת מהילד הזה את החיים שלו
כשעוד היה גוזל ,היה יכול לגמור בתול ,באיזו תעלה
בלי ייסורי מצפון ,בלי הידרדרות הנפש,
ככה ,עם חיוך מתוק,
אבל אתה החלטת ,בשיקול קר ,ליטול ממנו את המוות.
ניחא .הנה ,במחשבה אחת אני עומד להחליט,
לקחת או לתת ,רק המחשבה הזאת ,שמתגלגלת לי בראש,
היא שתקבע מבחינתך את העתיד.
עוד רגע ואני מחליט...לקחת או לתת ...שימו לב!
)הוא מכוון את הרובה לכיוון הילד .מהסס .יורה באוויר(
אתה רואה? אתה יכול ללכת. השליט:
)הסריסים והיועצים מביטים במלך בפליאה ,השליט מביט בהם(
אדוני! מה נסתרות דרכיך! היועץ:
אז מה! החטאתי .זה גם קורה... השליט:
אפשר לקרוא לזה איך שרוצים ...השראה...
מותר גם לשליט לעשות הימור
18גליון 35
