Page 32 - תאטרון 35
P. 32
.8
)נשאר הילד ,הוא ממשיך לגרף לאור הירח המאיר על ערמת הגללים,
נשמעות מחיאות כפיים סוערות ...ואז דממה.
מופיעות שתי הצופות ,מעבירות רשמים לאחר ההופעה (
את ראית מה שאני ראיתי? צופה א':
ראיתי ,ראיתי. צופה ב':
צופה א':
אני יכולה להישבע שדבר כזה לא חוויתי
כבר שלושים שנה. צופה ב':
צופה א':
הוא הסתובב מסביב לצינור, צופה ב':
ואז נתלה באוויר כמו עטלף .את ראית? כמו עטלף. צופה א':
ראיתי ,ראיתי .גם בלי להתעלף. צופה ב':
זו הייתה רוח הקודש בכבודה ובעצמה.
את קצת מגזימה .רוח הקודש .סערה בקנקן. צופה א':
בקודש .אם אני חשובה לעצמי .בחיי. צופה ב':
צופה א':
מה שראיתי היה אמיתי,
ואמת שכזאת לא מרחפת לך מול העיניים על יום. צופה ב':
תני לי להזכיר לך שגם אני ראיתי מה שאת ראית, צופה א':
בכיסא שליד ,כשאת היית באמצע האכסטאזה,
אני נמנמתי את אותו דבר .אמנם נמנמתי .אבל בעיניים פקוחות.
ככל שהתאמצתי ,קשה היה שלא לראות .רוח הקודש – על וו של כביסה.
לא נכון .זו הייתה הוכחה ,שיש השגחה.
הוכחה ,על וו כביסה.
אלא אם יש לך פירוש אחר שיספק את הדעת.
לא הכול אפשר לתאר במילים,
יש דברים שקורים מעצמם,
הם קורים ,תוך כדי התכוונות חזקה.
כי יש התכוונות בעולם.
לא היה ולא נברא.
נברא .אלא אם את רוצה לערער על הסמכות שבספרי התורה.
30גליון 35
