Page 77 - תאטרון 35
P. 77
דבר המערכת
עוד רגע אחד ,והאוויר בורח.
הכיסא ,אירוע חד-פעמי
תלוי בזמן ובמקום ,מתקיים רק פעם אחת
תחת השמיים הבהירים,
נשימה אחת ,וכבר הוא מאחוריך.
הביטו בו ,הנה הוא ,ממש מולנו
אם לא עמדנו כאן עכשיו ,היינו יכולים לחשוב
שמא כל זה לא ממש קרה.
קטע ביניים – מישהו יושב
)מישהו יושב .מישהו הולך מצד אל צד .מישהו עומד(
מישהו הולך .הולך מצד אל צד מישהו יושב:
לא אני הוא שהולך
מישהו אחר הולך
הולך .כמעט ואינו עוצר
לא במהירות .הולך לאט .ואינו עוצר
סב על עקבו) .הפוגה( הולך.
מישהו יושב ומביט במי שהולך מישהו עומד:
הוא איננו זז כמעט .ראשו זז
עיניו זזות .והוא כולו קשוב אל הליכתו של זה שהולך
בין ההולך והיושב מתקיימת רק ההתבוננות הזו .ובתוכם מתקיימים רק
הצעדים האלו ,מצד אל צד.
ואפילו שאין דבר אחר .זה נדמה כאילו כאן טמון הכול.
אך היכן בדיוק קיים אותו ההכול ,שבו מתמקד הריכוז?
הוא אינו אצל זה היושב ,או אצל זה ההולך מצד אל צד.
לא ניתן למקם אותו בצידו של זה או בצידו של זה.
אך במקום מסוים הנמצא בין השניים .מעין נקודת ביניים .מהו מקום זה?
גיליון 75 35
