Page 78 - תאטרון 35

‫והיכן מתקיימת נקודת הביניים הזו? אם ניסינו להדגים אותה או לגעת בה‪,‬‬ ‫מישהו יושב‪:‬‬
‫לעולם לא היינו מצליחים ללכוד אותה‪ .‬אם ננסה לאחוז בה היא תאבד‬ ‫מישהו עומד‪:‬‬
‫לנו‪ ,‬כהשתקפות הפנים במים‪ ,‬שתאבד לנו ברגע שננסה להושיט אליה יד‪.‬‬
‫אך נקודה זו‪ .‬הרי היא קיימת‪ .‬וכל חוש בגופנו מורה לנו כי היא קיימת‪.‬‬ ‫מישהו יושב‪:‬‬
‫קיימת וברורה כטיפת מים בקצה העלה רגעים ספורים לפני נפילתה‪ .‬היא‬

‫קיימת‪ .‬הכול פרט לה שייך לזה היושב או לזה ההולך מצד אל צד‬

‫מי שהולך מצד אל צד נעצר‪ .‬שוהה‪.‬‬
‫לרגע נדמה שהוא אינו זז כלל‪ .‬אך כעת נראה כי הוא מתכוון לנוע קדימה‪,‬‬

‫הוא מניד את גופו כמו ראה דבר מה במרחק‬
‫הוא מסוכך על עיניו‬

‫השמש מפריעה לו להבחין‬
‫מי מיושב אינו רואה את אותו העצם בו מבחין‬
‫מי שהולך ולפתע נעצר‪ .‬אך עצם תהייתו היא המסקרנת‪.‬‬
‫מסקרנת משום שהיא עומדת על סך הביניים‪ .‬זה היושב אינו יודע‬
‫אם ראה האיש ההולך סנונית‪ ,‬או ראה חסידה‪.‬‬
‫פליאתו רבה יותר מסך החסידה או הסנונית‪ .‬היא שואבת את כוחה‬

‫מהתחום בין הסנונית לחסידה‪.‬‬
‫וזהו תחום רחב‪.‬‬

‫אך הפליאה עוד גוברת כאשר נע האיש העומד מעט לאחור‪ .‬כמו נרתע‬
‫מדבר מה‪.‬‬

‫אפשרות הסנונית או אפשרות החסידה כבר אינן באות בחשבון‪.‬‬
‫סכום ההימור גדל‪ .‬טווח הפליאה מתרחב‪ .‬הוא ניכר בעין המתבונן‪.‬‬

‫האיש העומד נבהל‪ .‬הוא ראה דבר שגרם לו לפחד‬
‫הוא פוסע פסיעה לאחור‪ .‬ושוב פסיעה אחת‬
‫ומתכופף בכדי להרים דבר מה‬

‫מה משתקף בעיני האיש הפוסע לאחור? הוא מטה את פניו‪ .‬הוא מטה את‬
‫גופו‪.‬‬

‫מישהו עומד‪) :‬על האיש היושב( הוא מטה את פניו‪ .‬הוא מטה את גופו‬
‫בכול כוחו הוא משתדל לראות – מה הוא המושך את זה ההולך‬
‫ולשעה‪ ,‬נדמה שכבר הוא קרוב כל כך אל עצם המקור‬

‫‪  76‬גליון ‪35‬‬