Page 37 - <4D6963726F736F667420576F7264202D20ECE0E7F820FAE9F7E5F0E920F7E9F0E420313220E1E0E5E2E5F1E82032303139>
P. 37

‫)לוחש( אימא‪ ,‬את עדיין חיה? אימא‪ ,‬את עדיין חיה? תגידי‬                                ‫‪ ‬‬
                                              ‫אימא‪ ,‬את עדיין חיה?‬              ‫פרנץ‪:‬‬

‫על מה אתה חושב? למה אתה לא אומר משהו? למה אתה‬                                   ‫קרל‪:‬‬
                                                ‫שקט כל כך‪ ,‬פרנץ?‬
                                                                               ‫פרנץ‪:‬‬
‫)עדיין לוחש‪ ,‬מהורהר( אימא‪ ,‬את עדיין חיה? תגידי אימא‪ ,‬את‬
                                                          ‫עדיין חיה?‬            ‫קרל‪:‬‬
                                                                               ‫אימא‪:‬‬
                        ‫)בחוסר סבלנות( תגיד כבר משהו‪ ,‬פרנץ!‬
                                                                               ‫פרנץ‪:‬‬
‫)מתקרבת( אני לא יכולה להגיד לך‪ ,‬פרנצרל‪ .‬אסור לי להגיד‬                           ‫קרל‪:‬‬
‫לך‪ .‬אבל מה זה משנה – ! אם אני חיה או לא? )בהדגשה( אני‬                          ‫פרנץ‪:‬‬
                                                                               ‫אימא‪:‬‬
    ‫לא קרובה אליך בכל מקרה? האם אני לא ִאתך כך או כך?‬                       ‫שפינוזה‪:‬‬
                                                                               ‫אימא‪:‬‬
                        ‫)מדבר מעבר לה( אימא‪ ,‬תגידי‪ ,‬את חיה?‬
                                                                               ‫קאנט‪:‬‬
 ‫דבר אליי סוף סוף‪ ,‬פרנץ‪ ,‬אתה ממש מפחיד אותי! תגיד‪ ,‬השתגעת?‬                     ‫אימא‪:‬‬
                                                                            ‫סוקרטס‪:‬‬
 ‫)מבוהל( מה אתה אומר? לא‪ ,‬רק חשבתי על משהו‪ .‬נעזוב את זה‪.‬‬                       ‫אימא‪:‬‬

  ‫)אל הפילוסופים( שמעתם? הוא חושב עליי! כל הזמן חושב עליי‪.‬‬              ‫מלאך שחור‪:‬‬

                                                                   ‫כן‪.‬‬         ‫קאנט‪:‬‬
                                                                            ‫סוקרטס‪:‬‬
‫אבל יש לו ספקות‪ .‬מה עליי לעשות‪ ,‬מה אני יכולה לעשות‬                          ‫שפינוזה‪:‬‬
                                ‫כדי להציל אותו מעינויי הספקות?‬
                                                                               ‫מלאך‬
 ‫אינך יכולה לעשות מאומה‪ ,‬גברתי היקרה‪ .‬חכי‪ ,‬ותני לו לחכות…‬

                              ‫אבל הייתי רוצה כל כך לעזור לו…‬

                                ‫את לא יכולה לעשות למענו דבר‪.‬‬

                                        ‫אבל שניהם כל כך רעבים‪.‬‬

                                           ‫***‬

‫)נכנס מימין‪ ,‬בדומה לכניסה של אימא‪ .‬פונה לפילוסופים( איזה‬
                              ‫מזל ביש‪ .‬דווקא לי זה צריך לקרות!‬

                                                ‫על מה אתה מדבר?‬

                                    ‫)חסר סבלנות( שוב‪ ,‬מה קרה?‬

                                         ‫אצלכם תמיד קורה משהו‪.‬‬

                          ‫אני חייב לרדת‪ .‬אני חייב ללכת אליהם‪.‬‬

‫גיליון ‪ 46‬ת י א ט ר ו ן ‪37 ‬‬
   32   33   34   35   36   37   38   39   40   41   42