Page 32 - <4D6963726F736F667420576F7264202D20ECE0E7F820FAE9F7E5F0E920F7E9F0E420313220E1E0E5E2E5F1E82032303139>
P. 32

‫)עושה זאת( ככה‪ ...‬כבר יותר טוב‪.‬‬                                        ‫קרל‪:‬‬

‫)האסירים האחרים נכנסים גם הם ומתפזרים בצריף‪ .‬המקום צר מלהכיל את‬
                                             ‫כולם‪ ,‬רבים על המקומות‪ .‬הקאפו יוצא‪(.‬‬

                                           ‫***‬                          ‫פריץ‪:‬‬

‫)לארנסט( שמעת איך מפקד המחנה כעס וקילל‪ ,‬כי נתנו לנו‬                    ‫ארנסט‪:‬‬
‫רק שמיכה אחת בבוכנאו‪ ,‬ושאנחנו מלוכלכים כל כך ושורצי‬
                                                                        ‫פריץ‪:‬‬
                                                               ‫כינים?‬
                                                                       ‫ארנסט‪:‬‬
‫מה כבר אוכל להגיד לאופטימיסט ותיק שכמוך‪ .‬פשוט תמשיך‬
                                          ‫להאמין שיהיה יותר טוב‪.‬‬        ‫פריץ‪:‬‬

‫למה לא? דווקא אתה צריך להתווכח אתי! לא היית בטוח‬                       ‫ארנסט‪:‬‬
   ‫שנלך ישר לתאי הגזים? והנה‪ ,‬עכשיו הגענו למחנה נורמלי!‬                 ‫פריץ‪:‬‬

‫אל תהלל את היום לפני בוא הערב‪ .‬קודם תדאג שתהיה קאפו‪,‬‬                   ‫ארנסט‪:‬‬
‫ואז תוכל לאכול כמה שתרצה‪ ,‬וחכה עד הסוף – עוד יחסלו‬                      ‫פאול‪:‬‬

                                              ‫את כולנו‪ ,‬עוד תראה‪.‬‬       ‫פרנץ‪:‬‬
                                                                         ‫קרל‪:‬‬
‫בבקשה‪ ,‬אם תצליח להוכיח לי שזה מה שעומד לקרות‪ ,‬נמשיך‬                     ‫פרנץ‪:‬‬
‫לדבר‪ .‬עד שלא תוכיח‪ ,‬אני ממשיך להתנהג כאילו בוודאות‬                       ‫קרל‪:‬‬
                                                                       ‫ארנסט‪:‬‬
                                                             ‫שרדתי‪.‬‬
                                                                        ‫קאנט‪:‬‬
    ‫אני לא מחכה עד הרגע האחרון‪ .‬האכזבה תהיה קשה מדי‪...‬‬

     ‫אתה מתכוון לומר שלא תוכל לשרוד את האכזבה? )צוחק(‬

                                   ‫לפחות שמרת על חוש ההומור‪.‬‬

‫)בקול רם‪ ,‬לכולם( היו לי שתי סיגריות בשק הלחם! עוד‬
‫מכרטיס המענק האחרון‪ .‬איפה הן עכשיו? מי שוב פילח אותן?!‬

       ‫הפילוחים הנצחיים האלה! ואני חשבתי שאנחנו חברים…‬

                 ‫מי כבר יגנוב? הרי כולנו כאן יחד מאותה ארץ‪.‬‬

                                                ‫רק תזכור את אוטו‪.‬‬

                           ‫הו אלוהים‪ ,‬גם הוא כבר שילם על זה‪.‬‬

‫גם זה סדר עולם צודק‪ .‬אם אחד חוטא בגלל פרוסת נקניק‬
                                             ‫והולך לגז בגלל זה…‬

‫)לאחר ששלושת הפילוסופים התערבו בין האסירים והאזינו‬
‫לשיחה(‪ :‬אנשים טיפשים‪ ,‬אני אומר לך‪ ,‬ברוך‪ .‬בממד החומרי‬

‫‪  32‬ת י א ט ר ו ן ‪ ‬גיליון ‪  46‬‬
   27   28   29   30   31   32   33   34   35   36   37