Page 80 - gag 43

‫נורית יובל‬

‫ָק ֶפה‪-‬קו ְכן‪ ,‬סיפור‬

‫בהערכה ואהבה לנשות העלייה החמישית‪.‬‬

‫העולם מלא תוהים ובוהים‪ .‬צריך לקרוא את זה במלעיל‪ ,‬תוהים ובוהים‪ .‬האם יש בכלל‬
‫צורת רבים לדבר הזה? אם זה כאוס‪ ,‬אז זה כמו שמים‪ ,‬שהם מושג אחד‪ ,‬אבל עשוי‬

‫תערובת‪ .‬מוכרח להיות לו ריבוי‪ ,‬כי הוא עשוי לקרות בחיים יותר מפעם אחת‪.‬‬

‫לו ֶׁטה אמרה לעצמה שזה יפה שחשבה על הנקודה הזו‪ ,‬כי ממש בתוך התוהו‪-‬בוהו לא‬
‫חושבים כלל‪ .‬עמוק בצרתו אין אדם יודע אם הוא ריחוף או משקע‪ְ ,‬ג ַלל צֹו ָּאה או עפרת‬
‫זהב‪ .‬אבל אם הוא מרגיש שהמצב לא מוצא חן בעיניו‪ ,‬סימן שהוא מתחיל לצאת משם‬

‫לברוא לו עולם חדש‪.‬‬

‫בתוהו התנכ"י היו חומרים מעורבבים ואלוהים פשוט הפריד ביניהם ועשה סדר‪ :‬שמים‬
‫למעלה‪ ,‬אדמה למטה וכל זה‪ .‬ללוטה לא היו חומרים‪ ,‬מפני שהיא יצאה מהמלחמה‬
‫כשרק עורה אורז את כל רכושה עלי אדמות‪ ,‬וגם הוא מו ֶׁכה ונגוע‪ .‬הרופא במחנה‬
‫הפליטים ידע שהתרופה הטובה ביותר למחלות עור היא שלווה ורווחה ואולי בילוי קיץ‬

‫במרחצאות המרפא‪ ,‬אך את בתנאים ההם לא היה טעם אפילו להציע זאת‪.‬‬

‫לא היה לה במי להסתייע‪ ,‬כי למרות שכה רבים נמצאו במצבה‪ ,‬תוהו הוא עניין של‬
‫ֲאבו ִדים‪ ,‬ואם הם אבודים‪ ,‬אי אפשר למצוא אותם‪ .‬לֹו ֶׁטה ביקשה חומרי בניין‪ ,‬והמעט‬
‫שנמצא לה היה ִז ְכרון ה ְס ָּפרים‪ .‬מי יודע מה עלה בגורל הספרייה המפוארת שבבית‬
‫אביה‪ ,‬ואילו היו אלה עכשיו בידיה הייתה מוכרת את כולם בעבור מזון ומעיל‪ .‬משום‬
‫מה עלה בזכרונה ספר התנ"ך המוצנע באחד המדפים‪ ,‬ולא מפני שקראו בו‪ ,‬אלא משום‬

‫כריכת העור המרוקעת‪ ,‬מעשה אמן‪ ,‬שעבר בירושה לאורך דורות אחדים‪.‬‬

‫ספר תנ"ך זה‪ ,‬והעובדה שהייתה פטורה משיעורי דת בגימנסיה‪ ,‬תייגו אותה כבת לדת‬
‫משה‪ .‬מעבר לכך לא הייתה שום משמעות למשה‪ ,‬לישראל‪ ,‬או לאלוהיהם‪ ,‬והגזע קיבל‬
‫זהות רק כאשר עלה עליו ַהכֹו ֵרת‪ .‬אבל סיפורי הבריאה היו חלק מההשכלה הכללית‪,‬‬
‫ומכל הסיפורים נזכרה דווקא בהם‪ ,‬מפני שרק האלוהים ההוא נמצא בדיוק באותו מצב‬
‫שבו הייתה נתונה‪ ,‬רק האלוהים שריחף על פני תהום בספר בראשית‪ּ ,‬מוֺ ָּתר אותו‬
‫אלוהים על האדם בזכות זה שהמציא את ַה ֵס ֶׁדר‪ .‬הוא פרק את התוהו ובוהו לגורמים‪,‬‬
‫הציב כל אחד על מכונו וסידר לו עליונים ותחתונים‪ .‬מאז ומעולם מנסים בני האדם‬

‫להעתיק אותו ומאז ומעולם סדריהם משת ְב ִשים‪.‬‬

‫"אני האלוהים שלי‪ ",‬חשבה לֹו ֶׁטה‪" ,‬ודבר ראשון עלי לסמן מה למעלה ומה למטה‪,‬‬
‫לברוא לי אור שיֹו ֶׁרה לי לאן ללכת‪ ,‬ולהבדיל אותו מן החושך‪ ".‬חושך כבר היה לה‬
‫ללא מ ָּצרים והיא פשוט דחתה אותו למטה‪ ,‬אל מתחת לכל זכרון‪ .‬לא היה עליה להיות‬

‫ַּגג ‪ ‬גיליון ‪78 43‬‬