Page 86 - תאטרון 39
P. 86
שקספיר בעברית של אלוני
להיזכר בקרבן הטרגי האולטימטיבי של הקנאה ,אותלו .יאגו ,הרשע שהדביק אותו בטרוף הזה ,הוא
כאן נים ,ההיפוך הקומי .נושא הנאמנות הנשית הופך כאן ליוזמה נשית מובילה ,שמצליחה להוכיח את
חפותן בפני הבעלים והחברה כולה.
מה שאצל הגיבור הטרגי מתגלגל כאן במעשים – חניקת הרעייה הנאמנה האהובה והתאבדות מתגשם
כאן בגיבור הקומי המקנא -בדיבורים בלבד :פטפוטי איום והשתפכויות של כאב ,התחפשות ומחבואים
בתוך ארון או סל כביסה או בתחפושת מגוחכת ומחוות קומיות לרוב.
מר פורד מאמץ זהות בדויה בשם מר ברוק כדי להתקרב לפלסטף ,לגלות את מזימותיו ולהפר אותן
תמיד רגע לפני שאשתו כבר עשתה זאת לצדה של גב' פייג' .וכך להיווכח בהשפלתו של פלסטף – פעם
כשהוא מתחבא בסל כביסה בביתו ומושלך לנהר התימזה ,ופעם כשהוא מחופש לדודה הזקנה
והשנואה .סימן לסירוס שנעשה בפסלטף דווקא בידי הנשים המחוזרות על ידו .וכל זה עד לשיא
בתמונת היער וחזיון הפיות במערכה החמישית ,האחרונה :פשיטת קרני הצבי שהושמו על ראשו .וכמו
שרמזה ג'ין רוברטס ,במאמרה על נשות וינדזור :הסרוס טמון בשמו - fall staff :שמשמעו :מטה
נפול .כל זה יכול היה להישאר משמים ומרוחק ,לפחות מבחינת העלילה הבנלית והפשוטה למדי.
חששתי ,והייתי סקרנית כתמיד במחזה של שקספיר -אבל אני מודה שמזמן לא צחקתי כפי שצחקתי
בצפייה בהצגה ,,וכך גםם הקהל שגדש את אולם החאן .אני מנסה להבין את סוד הקסם של ההצגה.
איך עומדים במשימה להצחיק ולבדר במיוחד היום ,אבל הבמאי אודי בן משה ,צוות השחקנים ,מעצבי
התלבושות והתפאורה ,ולשונו של שקספיר בתרגום השנון של נסים אלוני עשו זאת .ראשית ,להעמיד
פיגורות במלוא לבושן והופעתן המוקפדת התסרוקות המצחיקות והמוגזמות ,המימיקה של הפנים
תנועות הגוף המעכסות ,מתפתלות ,והעבודה על הפקת הקול המלאכותי האירוני של כל דמות בהתאם
לתפקידה ואופייה.ראויים אם כן לשבח גם סבטלנה ברגר ,יהודית אהרון ,עדי כהן האחראי על
המוסיקה ועוד.
הגברת קוויקלי היא דמות המתווכת משרתת של דוקטור קאיוס ובפרט מקשרת בין הדמויות המרכזיות
-אודליה-מורה-מטלון עושה זאת נפלא .מעין דואר אנושי חי של הודעות חשובות וגם מטעות
ומכשילות ,כמו למשל המסר שלה בעניינו של סלנדר המשתדך לאן פייג':
"דבר מהר מתוק ,אם קאיוס אדוני ימצא כאן מישהו תשתולל כאן מהומה שתוציא מן הכלים את כל
הכללים של הלשון המדברת ...אתה יכול להיות סמוך וזחוח...
וגם הרופא הצרפתי קאיוס משבש בלשונו" :בהן סדקי אני פה מתחכה יותר מדי ...סמוך ורעוע".
המצע קצר כאן מלהדגים את לשונו נוטפת המתיקות המתחנפת של פלסטף במכתבו אל הגבירות פייג'.
ופורד הלשון הכתובה והמדוברת משלימות זו את זו .שקספיר ,המלחין הסימפוני של האופי האנושי
השאיר לנו דמויות שהן כחותם נצחי ,אתגר מתחדש לבמאים ושחקנים ברחבי העולם .אין ספק,
העלאת הנשים העליזות מוינדזור בישראל של 2015הייתה סיכון לא מבוטל מבחינה שיווקית ואני
מודה לצוות החאן על העונג הרב שהסבו לי ולקהל בהצגה מצחיקה ,וירטואוזית ,יפהפייה.
18.2.2015
גליון 39ת א ט ר ו ן 85 
