Page 30 - תיאטרון 38
P. 30
שמעון לוי
על שפת התיאטרון
שיחה עם היוצר הרב-תחומי יונתן לוי על השימוש בשפה ביצירתו
שמעון :יונתן – בני ,למען הגילוי הנאות – כתבת כמה וכמה מחזות ,הם הוצגו וממשיכים
לעלות בהצלחה .הראיון הזה אתך יתמקד בשימושים הייחודיים שאתה עושה בשפה ברוב
המחזות שלך ,ובעיקר במלכיטווס ,סדאם חוסיין ,שיחת בירור ,ורפול והים .אני לא בטוח
שהמחזות שלך הם פוסט מודרניים ,אבל בדרמה ,בעיקר בתיאטרון ,השפה היא פעולה ,היא
יוצרת מציאות ,לא רק מתארת אותה .המחזות שלך עונים לקנה המידה הזה?
יונתן :במובן הפרפורמטיבי השפה שאני מנסה לכתוב לא רק יוצרת עלילות אלא היא עצמה
חומר ,שנעשה בו שימוש מודע ליצור אפקט מסוים ,כדי ליצור פעולה .השפה מתפקדת
כרובד פעולה עצמאי .היא נועדה לא רק לספר סיפור או להעביר דיאלוג או להיות חומר
מילולי לדמות .לשפה עצמה אני מנסה ליצור נוכחות ואפקט כמו בשירה .בעצם המחזות
שלי הם שירים .הדרמה הפואטית נוכחת ביצירות שלי ,השירה על מרכיביה ,המשקל,
המצלול ,הפונמות ,הדימוי – מתפקדים ככוח אמנותי בנוסף למשחק ,לתפאורה ,לעלילה
וכו' ,וזה בניגוד אולי לדרמה ריאליסטית .ודאי ששם השפה מתפקדת במישור אחר ,לא
מודע.
שמעון :זה אומר שהשפה מייצגת משהו מעבר לעצמה ,חוץ מהעלילה ,הסיפור?
יונתן :טוב ,פה אנחנו בעצם מגיעים לשאלה מהי שפה והאם שפה רק מייצגת דברים .אני
נוטה להתייחס לשפה על פי האופציה השנייה ,של הקשר בין הדבר במובן של מילה ,בין
המילה לדבר ,לאובייקט .שהמילה היא לא תגית שהוצמדה באופן שרירותי לדברים ,אלא
נובעת מתוכם וקשורה אליהם ואפילו עשויה לחולל אותם .כלומר ,יש קשר פנימי בין
האידיאה של המציאות לבין השפה ,שפה משמשת כדי שנשמע את הדברים .שימוש שירי
בשפה אמור להביא את המאזין או את הצופה להכרה אינטימית יותר עם המציאות.
שמעון :תוכל להדגים? אולי ב"עור לביאות"?
יונתן :בשיר "עור לביאות" בסדאם חוסיין הפזמון הוא" :עור לביאות להלום בו ,היה
היהלום ,היה היהלום ,עור לביאות להלום בו ,היה היהלום" .השיר עצמו אימגינטיבי ,לא
מתאר מציאות ,עלילה ,סיפור ,אלא מביא דימוי ,לשון של עור לביאות ,פשוט להגיד משהו,
להביא משהו ,איזה דימוי ,חפץ ,משהו...
גליון 29 38