Page 41 - תיאטרון 38
P. 41
סיפרּוטרֹון
יונתן :ברפול והים רפול מדבר ישראלית והים מדבר עברית ,בכוונה .שוב מפגש ,שבו
העברית עמוקה יותר .הישראלית חומרית יותר ונוקשה יותר וזה עובד במחזה .זו החלטה
דרמטורגית מוצדקת.
שמעון :אתה מצפה שמישהו יקלוט את זה או שזה משדר יותר ברובד תת מודע ,שאולי
יסתבר לקהל ואולי לא?
יונתן :כן ,זה עובד בתת מודע .עוד לא חשבתי על זה עד הרגע .אבל ברור שזו החלטה
שנוצרה באופן תת-מודע-מודע ,זה לגמרי שם .הדרך שרפול מתגונן מפני העברית הגבוהה
נועדה להגחיך אותה באיזשהו סלנג .זה מהלך שקורה .זה נלקח מהמציאות .כשמישהו
מדבר גבוהה-גבוהה בא מישהו ואומר לו בבל"ת.
שמעון :בראיון אמיתי עם עדנה שביט שהכנסת להצגה ,רפול עושה תרגיל מעניין ,לוקח את
הדברים לא מטפורית אלא מפרש אותם מילולית...
יונתן :הכוח שלו זה בעצם להיות מאוד-מאוד חומרי .עדנה שביט אומרת לו" :כשאתה סתם
ככה באוטו אתה אוהב לשמוע רדיו" .אז הוא אומר לה "מה זה סתם ככה באוטו" .הוא מפרק
את המשפט ,את הקלישאה ,את מה שנראה לו התנחמדות .הוא פולש לה לתוך השפה
ומפרק את הטיעון שלה מבפנים .בראיון הזה הוא מתייחס לדבריה מילולית ומהר מאוד,
בסגנון צבאי כמעט .על פני השטח של השפה הוא נע במיומנות שועלית .היא אומרת:
"תשמע ,אתה עושה לי כאן ממש חיים בלתי אפשריים" ,אז הוא עונה" :אז צאי החוצה
ותתאבדי" ,פולט את זה בלי לחשוב .אתה מבין באיזה מהירות הבן אדם חושב .הוא לקח את
מה שאמרה" :אתה עושה לי כאן חיים בלתי אפשריים" ועונה" :אז צאי החוצה ותתאבדי".
הוא מתייחס לכל מרכיבי המשפט שלה ונתן לה מענה לוגי הולם ב 100-אחוזים .היא
אומרת לו "טוב ,תשמע ,אני לא הולכת החוצה להתאבד" .הוא עונה" :אז תתאבדי בפנים".
מייד יש לו תשובה לגמרי קשובה ללשון ולשימושי הלשון של האויב ,שכאן זוהי מין
שמאלנות לא מחויבת ,אישיות נטולת רגש ,רגשנות שנועדה לספק את הצופה .אין שום
חיבור ,שום דיאלוג אותנטי על הדברים שכביכול אמורים להיות בנפשו של רפול ,הוא
מתגונן בפני זה כי ההגעלות שלו מצורת הראיון לגמרי אותנטית ,אבל בטקטיקה שלו אתה
מבין איזה רגישות לשונית עצומה הייתה לבן אדם הזה וכמה מעט הוא ביטא ,חוץ מזה
שהיה כותב חמשירים...
שמעון :איומים...
יונתן :איומים.
שמעון :בכוונה?
שמעון :במחזה לא השתמשת בחמשירים של רפול אלא המצאת חדשים .על סמך המקור
של רפול.
יונתן :נכון ,מחווה ופרודיה.
גליון 37 40
