Page 78 - תיאטרון 38
P. 78

‫הקללה שהוטלה על הבנים והברכה לאתונה‬

‫כפי שכבר ראינו )‪ ,(430-427‬ערב צאתו של אדיפוס מהעיר לגלות נהגו בניו בחוסר כבוד‬
‫כלפיו‪ ,‬ובכך עוררו את חמת אביהם‪ .‬עתה‪ ,‬כשאיסמנה מוסרת לו את דבר הנבואה החדשה‪,‬‬
‫שואל אדיפוס כיצד הגיבו עליה בניו‪ .‬כשהוא מגלה שגם עכשיו הם מעדיפים את השלטון על‬

                      ‫פני הגשת עזרה לאביהם )‪ (419-416‬הוא מקלל אותם בזעם )‪:(427-421‬‬

‫אם כך‪ ,‬הלוואי שהאלים לא יכבו ‪ /‬את המריבה שנגזרה‪ ,‬ושאזכה ‪ /‬לקבוע את‬
‫תוצאות הקרב שלקראתו ‪ /‬הם צועדים כעת בחניתות שלוחות! ‪ /‬ואז‪ ,‬האח שהשתלט‬

                       ‫על המלוכה ‪ /‬לא יישאר‪ ,‬אך גם אחיו המגרש ‪ /‬לא יחזור עוד;‬

‫הקללה שהטיל אדיפוס על בניו אינה הגורם לריב בין האחים‪ .‬המחלוקת ביניהם פרצה‬
‫כתוצאה מאופיים ומגורלם האומלל‪ 20.‬לאחר ששמעו את הנבואה החדשה על אביהם יכלו בניו‬
‫של אדיפוס לדרוש את השבתו לתבי וכך לנהוג כבנים נאמנים‪ .‬אך הם העדיפו להפנות‬
‫לאביהם עורף ברצותם את המלכות לעצמם‪ .‬אדיפוס פונה עכשיו למקהלה‪ .‬דעתו נחושה‬

                                        ‫לקלל את שני בניו ולהביא ברכה לאתונה )‪:(460-450‬‬

‫אך הם לא ירכשו אותי כבעל ברית‪ / ,‬והשלטון בתבי לא יועיל להם‪ / ,‬אני יודע זאת‬
‫לשמע הנבואות ‪ /‬מפיה ]של איסמנה[‪ ,‬ומקיש ממסרים קודמים ‪ /‬שפויבוס לבסוף מימש‬
‫בעבורי‪ / .‬לכן‪ ,‬שישלחו את קראון או אחר ‪ /‬מתקיפי העיר כדי למצא אותי‪ / .‬כי אם‪,‬‬
‫נכרים‪ ,‬תבואו לעזרי כעת ‪ /‬עם האלות הנוראות שבחסדן ‪ /‬חוסה אתונה ‪ -‬תעניקו‬

                                             ‫לעמכם ‪ /‬גואל גדול‪ ,‬ולאויבי שלל אסונות‪.‬‬

‫כזכור‪ ,‬בתחילת אדיפוס בקולונוס )‪ (95-84‬הסתבר שבעת קבלת הנבואה בנוגע להוריו‪ ,‬שנים‬
‫רבות קודם לכן‪ ,‬קיבל אדיפוס נבואה נוספת‪ ,‬שאין לה כל אזכור באדיפוס המלך‪ .‬שוב נמתח‬
‫קו ישיר בין שני המחזות‪ .‬עתה מגלים שמחציתה השנייה של הנבואה שקיבל נמצאת כבר‬
‫בתהליך מימוש‪ .‬הוא הגיע למקום בו יסיים את חייו וקברו יעניק ברכה למארחיו וימיט הרס‬
‫למגרשיו‪ .‬עם התקדמות המחזה מתברר שכוחו של אדיפוס לא רק בקברו‪ .‬ניתנה בידו‬
‫האפשרות לבחור היכן יסיים את חייו‪ ,‬ולהיות הבורר במאבק על השלטון בתבי‪ .‬אנו חוזים‬
‫באמונתו ההולכת וגדלה של אדיפוס באמיתות הנבואות וביכולתו להטיל קללה וברכה‪.‬‬
‫ביטחונו העצמי חוזר אליו ומאפשר לו לטעון שהוא יודע את מהלך האירועים העתידים לבוא‬
‫)‪ (454-450‬בגיבוי אפולון‪ ,‬וזאת עוד לפני שהוא מקלל מפורשות את בניו‪ .‬ניכר שהוא חש‬
‫ביטחון רב בדבריו ובטוח שהם עולים בקנה אחד עם רצונם של האלים‪ .‬העובדה שהוא רואה‬
‫את המריבה בין בניו כגזרת גורל אינה מונעת ממנו לקבל על עצמו ברצון רב את תפקידו‬
 ‫ככלי במימוש הנבואה‪ .‬כך קורה שרצונותיו של אדיפוס עולים בקנה אחד עם תוכנית האלים‪.‬‬

‫ראה גם דבריה של איסמנה בטורים ‪" :366-365‬מוטב שאספר על התלאות אשר‪/‬פוקדות את ‪20‬‬
‫שני בניך המקוללים‪".‬‬

‫גליון ‪77 38‬‬
   73   74   75   76   77   78   79   80   81   82   83