Page 87 - תאטרון 37
P. 87

‫ינון‪ :‬אתה עדיין לא תופס‪ ,‬הא?!‪ ..‬זה נגמר‪ ,‬איתן‪ ,‬זה נגמר!‪ ...‬אני מנקה את הבית גם‬
                                                                         ‫מהכפולים‪ ,‬מהכל!‪...‬‬

‫נכנס בשקט אברם עם מגש עם קערת מרק‪ ,‬קולט את הנאמר ועוצר ליד הדלת‪ .‬ינון‬
                                                                            ‫ואברם לא חשים בו‪.‬‬

                           ‫ינון‪) :‬ממשיך( ולכן גם העסקה עם אנטורפן‪ ,‬כן‪ ,‬הכריכה הריקה!‪...‬‬

‫ריגר‪) :‬מנפנף במכתב( בדיוק!‪ ..‬בלעדי אתה טרף קל!‪ ...‬כל נוכל יכול עכשיו לסחוט‬
                                 ‫אותך!‪ ...‬נפלת בפח של נוכל מאנטורפן‪ ,‬מי יחלץ אותך‪...!?-‬‬

‫ינון‪ :‬אברם‪ .‬כן‪ ,‬איתן‪ ,‬התחושה שלך מדויקת!‪ ...‬גם ממך אני משתחרר‪ ,‬ממך‪" ,‬השומר לבית‬
                                                                                 ‫קלונימוס"!‪...‬‬

            ‫ריגר‪ :‬אתה חולה‪ ,‬ינון‪ ,‬מאוד!‪ ...‬ורדי טוען שאתה‪ ...!-‬אתה לא מסוגל להחליט!‪...‬‬

‫ינון‪ :‬לא מסוגל להחליט‪ ,‬הא?!‪ ...‬העסקה עם אנטורפן ‪) ...-‬אט אט כמפענח( "אנטורפן"‪...‬‬
‫ובקריאה הפוכה "נפרוט נא"‪" ,‬נפרוט נא" את מה?!‪ ...‬את האוסף‪ ,‬את הכול‪ ,‬כולל הכריכה‬

                                                                                    ‫הריקה!‪...‬‬

                                                         ‫ריגר‪ :‬אתה שומע מה אתה אומר?!‪...‬‬

‫ינון‪ :‬אתה שומע מה אני אומר?!‪ ...‬אני פורט את כל ה"מגנצה בירושלים"!!!‪ ...‬ירושלים‪ ,‬היתה‬
                                                                             ‫פעם עיר כזאת‪...‬‬

                                                                                ‫ריגר‪ :‬ינון‪...!-‬‬

‫ינון‪) :‬לאברם( אני אוכל כאן‪) .‬מתיישב‪ .‬אברם מגיש קערת מרק ועומד לצאת( הילד‪ ...‬החום‬
                                                                                         ‫ירד?‬

                                                     ‫אברם‪ :‬ד"ר ורדי עושה לו אמבטית קרח‪.‬‬

                                                                   ‫ינון‪ :‬המלאך מעל העריסה?‬

                                                                                   ‫אברם‪ :‬כן‪.‬‬

                                                                                     ‫ינון‪ :‬טוב‪.‬‬

‫אברם פונה לצאת‪ ,‬עוצר בפתח‪ ,‬מתבונן‪ ,‬ינון מתחיל לאכול את המרק‪ .‬בודק את הטעם‬
                                                             ‫בחיכו‪ .‬ממשיך לאכול‪ .‬אברם יוצא‪.‬‬

                                                                            ‫ריגר‪ :‬אני מפוטר‪.‬‬

                                             ‫ינון‪ :‬תמיד תוכל לבוא לבקר‪ ,‬אתה עדיין משפחה‪.‬‬

‫ריגר‪ :‬ועוד איך "עדיין משפחה"!‪ ...‬כי חוה עדיין חיה בבית הזה‪ ,‬משוטטת לה מחדר לחדר‪,‬‬
                                 ‫אבודה!‪ ...‬אני אבוא לבקר!‪ ...‬ועוד איך אני אבוא!!!‪) ...‬יוצא(‬

        ‫ינון ממשיך לאכול‪ .‬חש בפיו מדי פעם את טעם המרק‪ ,‬וממשיך לאכול‪ .‬נכנס ורדי‪.‬‬

‫ורדי‪ :‬צריך להעביר את הילד לבית חולים‪ ,‬אבל אברם לא מוכן‪ .‬הסוד‪ ,‬ינון‪ ,‬מה כל הסיפור של‬
                                                        ‫הסוד?!‪ ...‬כי אם לא יעבירו את הילד‪-‬‬

‫‪ ‬גיליון ‪37‬‬  ‫‪ 86‬‬
   82   83   84   85   86   87   88   89   90   91   92