Page 89 - תאטרון 37
P. 89

‫ורדי‪ :‬קודם אמרת שמאז ש"אבא שלו" מת הוא פותח את המזוזה כל יום‪ ,‬לודא שהקלף לא‬
                                                                              ‫נגנב‪) .‬מתיישב(‬

‫ינון‪ :‬בן מאומץ נוטה להרגיש יותר בן מבן‪ ,‬את זה אתה הסברת לי‪ .‬אחרי שאבא מת באתי אליך‬
                                                                                  ‫לדבר על זה‪.‬‬

                                                                               ‫ורדי‪ :‬לא לדבר‪.‬‬

                                                                                  ‫ינון‪ :‬סליחה?‬

‫ורדי‪ :‬הדאיג אותך שאברם זוכר את בר המצווה שלך כאילו הוא שלו‪ ,‬ובפרטי פרטים ‪ -‬למרות‬
‫שזה קרה ארבעים שנה לפני שהוא התגייר‪ ,‬ועוד בבית הכנסת "קדושי מגנצה"‪ ,‬שכבר לא עמד‬
‫שם כשאבא שלך אימץ אותו לבן ‪ ...-‬הדאיג אותך שהוא משתלט על הזכרונות שלך‪ ,‬ולא רק‬

                                                                       ‫על הזכרונות שלך ‪...!-‬‬

‫ינון‪" :‬הדאיג"!‪ ...‬לא צריך להגזים‪ ...‬היה לי קשה להתרגל למחשבה שהוא מרגיש יותר בן‬
                                                                                       ‫ממני‪...‬‬

‫ורדי‪ :‬ואולי לאברם עדיין קשה "להתרגל למחשבה"‪ ,‬הא?!‪ ...‬וכשאתה אומר "אבא שלו"‪ ,‬הוא‬
                          ‫מרגיש שהאחריות לכל מה שמסתתר בסוד הזה מוטלת רק עליו?!‪...‬‬

                            ‫ינון‪ :‬מה זאת אומרת שהוא "משתלט לא רק על הזכרונות" שלי?‪...‬‬

‫ורדי‪ :‬זה מה שבעיקר הדאיג אותך‪ ,‬על זה באת לדבר‪ ,‬שאברם משתלט על ה'אני' שלך‪ ,‬כאילו‬
                                                                        ‫הוא יותר ינון ממך!‪...‬‬

                                                                ‫ינון‪ :‬יש לו מין כוחות‪ ,‬אבל‪...-‬‬

                                                                   ‫ורדי‪ :‬לא כוחות‪ ,‬חרדות!‪...‬‬

                                                                                  ‫ינון‪ :‬סליחה?‬

            ‫ורדי‪ :‬כשהילד שלו נולד הוא ביקש לערוך בדיקת רקמות‪ ,‬לוודא שזה הבן שלו!‪...‬‬

                                                                               ‫ינון‪ :‬באמת?!‪...‬‬

                                  ‫ורדי‪ :‬וזה קשור לכל מה שקרה לאשתך‪ ,‬לחוה? ההפלה ו‪...-‬‬

‫ינון‪ :‬אתה רופא מדיציני‪ ,‬עמוס‪ ,‬לא רופא אליל!‪ ...‬חוה היתה חולה!‪ ...‬מאוד!‪ ...‬ואתה יודע את‬
                                                                                         ‫זה!‪...‬‬

                                           ‫ורדי‪ :‬הילד‪ ,‬ינון‪ ,‬הילד‪ ...‬איך הסוד קשור לילד?!‪...‬‬

          ‫ינון‪) :‬מתפרץ( הסוד הזה הוא קשקוש‪ ,‬עמוס!‪ ...‬קשקוש אחד גדול!‪ ...‬כמו כל ה‪...!-‬‬

‫ורדי‪ :‬אבל בשביל אברם זה לא "קשקוש"!‪ ...‬הוא באמת מאמין במה שמסתתר בסוד הזה!‪...‬‬
‫הוא יודע שהספר שניתק מהכריכה יתגלה בירושלים‪ ,‬ושיפורטו בו הלכות משיח‪ .‬יותר מזה‬

        ‫הוא לא מוכן לגלות‪ ,‬ינון‪) ...!-‬אחרי שתיקה( אם "ינון" זה שמו של מבשר המשיח‪...!-‬‬

                                                   ‫ינון‪ :‬לא "אם"‪ .‬ז ה שמו של מבשר המשיח‪.‬‬

                        ‫ורדי‪ :‬ויש גם לוח זמנים בסוד הזה?!‪ ...‬מתי "ישמעו פעמי גאולה"?!‪...‬‬

                                                                                      ‫ינון‪ :‬לא‪.‬‬

‫‪ ‬גיליון ‪37‬‬  ‫‪ 88‬‬
   84   85   86   87   88   89   90   91   92   93   94