Page 93 - תאטרון 37
P. 93

‫ריגר‪ :‬גם אמרת לי שבמכון גוטנברג אברם הועסק כרסטורטור‪.‬‬

                                                         ‫רות‪ :‬של ספרים מתחילת הדפוס‪ ,‬כן‪.‬‬

                                                                         ‫ריגר‪ :‬זה מסביר הכל‪.‬‬

                                                                                 ‫רות‪ :‬סליחה?‬

‫ריגר‪ :‬הכתוביות שלו למוצגים של האוסף‪ .‬הלכתי למוזיאון יום אחרי הפתיחה‪ .‬אם ינון לא‬
                                      ‫היה אומר לי שאברם כתב אותן‪ ,‬הייתי בטוח שזה דפוס‪.‬‬

‫רות‪ :‬אברם אומן גדול‪ .‬אפילו את הדיו הוא מכין בעצמו‪ ,‬כדי שהכתב יצא בדיוק כמו דפוס‪,‬‬
‫)לוחשת( יש לו מרשם מימי הביניים‪ ,‬ששש!‪ ...‬מי היום עובד כך?!‪ ...‬חבל שהוא הפסיק עם‬

                                                                       ‫כל זה!‪ ...‬חבל מאוד!‪...‬‬

   ‫ריגר‪ :‬כן‪ ,‬חבל מאוד‪ ...‬גם ינון היה שותף מלא בעבודת הגמר שלך? כי בתור בן המשפחה‪-‬‬

                                                                                     ‫רות‪ :‬לא‪.‬‬

‫ריגר‪ :‬רק עוד שאלה אחת‪ .‬כשערכתי את חוזה האימוץ שלו‪ ,‬אברם טען שהוא צאצא של‬
                                                                      ‫הארכיבישוף של מגנצה‪.‬‬

                                                                            ‫רות‪ :‬מה השאלה?‬

‫ריגר‪ :‬עץ המשפחה של אברם‪) ,‬מראה מסמך( הנה‪ ,‬הוא מגיע רק עד הסבא רבא שלו‪ .‬לפני זה‬
            ‫אין כלום‪ .‬ושום קשר לכנסיה‪ .‬עסקי בשר‪ .‬היה להם במיינץ בית חרושת לנקניקים‪.‬‬

‫רות‪ :‬אבל הם היו נוצרים מאוד אדוקים‪ .‬מאוד‪ .‬גם אברם‪ .‬עד שהוא קרא תרגום גרמני של‬
‫"אלה תולדות קלונימוס"‪ .‬הוא התחיל לחפש איך הכי אפשר לכפר‪ .‬מה שהוא טען באימוץ זה‬
‫לא שקר‪ .‬הוא קיבל על עצמו להיות צאצא של מי שהיה הארכיבישוף של מגנצה בזמן‬
‫הפוגרום‪ .‬צאצא של האבא הכי אשם שאפשר‪ .‬בשביל לכפר על מעשיו‪ ,‬כן‪ ,‬ועל כל מעשי‬

                               ‫הכנסיה‪ .‬ישו היה יהודי‪ ,‬לכן התגיירנו‪ ,‬להתחיל הכל מהתחלה‪.‬‬

                                                                                  ‫ריגר‪ :‬ברור‪.‬‬

                                                       ‫רות‪ :‬אבל זה נגמר‪ .‬אני קילקלתי‪ .‬הכל‪.‬‬

                                                   ‫ריגר‪) :‬מתייחס למזוודה( ולכן אתם עוזבים‪.‬‬

‫רות‪ :‬אני‪ .‬התגרשנו‪ .‬הבוקר‪ .‬אברם גרש אותי‪ .‬הילד מת בגללי‪ ,‬כי לא שמרתי איזו מצווה‪...‬‬
                                                                ‫אברם אומר גם שיש קללה‪...-‬‬

                                                                        ‫ריגר‪ :‬כן‪ .‬חוה‪ .‬אחותי‪.‬‬

‫רות‪ :‬סליחה‪ ,‬אם תרשה לי‪ ,‬אני רוצה לעזוב לפני שאברם יחזור‪) .‬אורזת במהירות פריטים‬
                                                     ‫אחרונים( אברם אמר שאני אקח את הכל‪.‬‬

‫ריגר‪ :‬כששאלת אותי לפני שבועיים מה קורה לינון‪ ,‬והשבתי לך שזה כנראה בגלל האגף‬
‫החדש‪ ,‬ההתרגשות וכל זה‪ ,‬את אמרת "לא"‪ .‬וכששאלתי אותך על סמך מה את אומרת "לא"‪,‬‬

                                                            ‫את השבת "חוש"‪ .‬למה התכוונת?‬

‫‪ ‬גיליון ‪37‬‬  ‫‪ 92‬‬
   88   89   90   91   92   93   94   95   96   97   98