Page 97 - תאטרון 37
P. 97

‫ינון‪ :‬לא‪.‬‬

‫ריגר‪ :‬לא עדיף שנחזיר לאנטורפן את הכסף? ונשמור את הכריכה המקורית?‪ ...‬אם נמכור את‬
                                                          ‫הכפולים של האוסף‪ ,‬עשיתי חישוב‪-‬‬

    ‫ינון‪) :‬מנמק‪-‬מזכיר( "אנטורפן"‪ ,‬ובקריאה הפוכה "נפרוט נא"‪ ,‬הא?!‪" ...‬נפרוט נא" הכל!‪...‬‬

                                                           ‫ורדי‪) :‬מציג תוצאות בדיקה( ינון‪-‬‬

‫ינון‪ :‬לא פטריה‪ ,‬עמוס‪ ,‬ולא "סינדרום מגנצה"‪ .‬הלואי ויכולתי לשכוח צורת אות!!!‪...‬‬
                                                                                   ‫הלואי!!!‪...‬‬

‫)מוסיקה ‪ (4‬הילד מת‪ .‬מרוב קדושה הילד מת!‪ ...‬אברם ורות עלו לירושלים ללדת את הילד‬
‫הקדוש‪ ,‬אבל הוא נמחץ בלוח הזמנים של אבא‪ ,‬נמעך בתוך דחיקת הקץ שלו!‪ ...‬קדוש‪ ,‬קדוש‪,‬‬
‫קדוש‪ ,‬מלוא כל הבית כבודו‪ ,‬פלא שכולם נמחצים?!‪ ...‬בית?!‪ ...‬מרתף עינויים!‪" ...‬הסוד‪,‬‬
‫ינונל'ה‪ ,‬אל תשכח את הסוד"!‪ ...‬כל לילה!‪" ...‬כי אם תשכח אותו‪ ,‬ינונל'ה‪ ,‬יבוא השד ויכרסם‬
‫לך את המוח"!‪ ...‬אינקווזיציה!‪ ...‬והאינקוויזיטור הגדול‪ ,‬אבא!‪" ...‬בראש השנה יכתבון ‪/‬‬
‫וביום צום כיפור יחתמון"‪ ,‬הא?!‪ ...‬ומי כותב?!‪ ...‬ומי חותם?!‪ ...‬אבא!‪" ...‬מי יחיה ומי ימות ‪/‬‬

             ‫מי בקיצו ומי לא בקיצו"‪ ...‬והילד?!‪ ...‬מת בקיצו?!‪" ...‬צריך לערוך חישובים"!‪...‬‬

‫)לורדי( "חווית הפוגרום של מגנצה‪ ,‬היא חוויה של סכנה אמיתית ללא פתח מילוט"‪ ,‬זה מה‬
‫שאמרת עמוס‪ ,‬הא?!‪" ...‬פתח המילוט היחיד הוא ביצירת מציאות מדומה‪ .‬מיתוס של גאולה"‪,‬‬
‫הא?!‪ ...‬אבל עם כל החישובים של ה"בזמן הזה" שלו‪ ,‬אבא הפך את "מיתוס הגאולה"‬
‫לפוגרום‪ ,‬ובראש הפורעים?!‪ ..‬אבא!‪" ...‬מי במים ‪ /‬מי באש ‪ /‬מי בסקילה ‪ /‬מי בחניקה"!‪...‬‬
‫)לריגר( "בחניקה"‪ ,‬כן‪ ,‬איתן‪ ,‬מה שחנק את חוה‪ ,‬הרבה לפני שטבעת החבל חנקה אותה‪ ,‬זו לא‬
‫חווית הפוגרום של מגנצה!‪ ...‬מה שחנק אותה זו חווית הפוגרום של ירושלים!‪) ...‬סרקסטית(‬

                                                                        ‫כן‪" ,‬מיתה משונה"!‪...‬‬

‫אברם‪ ,‬הוי‪ ,‬אברם!‪ ...‬מתנה משמים!‪ ...‬שיהיה בן במקומי‪ ,‬שיקח את אבא לעצמו‪ ,‬לגמרי‬
‫לעצמו‪ ,‬ביחד עם כל ה"סודות הקדושים"‪ ,‬שהוא ימחץ בתוך אבא!‪ ...‬שהוא ימצא את "פתח‬
‫המילוט"!‪ ...‬אבל מרוב בהילות להגיע ראשון אל "פתח המילוט" אברם ניסה לדרוס אותי‪...‬‬

                                           ‫הוא לא הבין שאני‪ ,‬מרצוני‪ ,‬פיניתי לו את הדרך!‪...‬‬

‫מההתחלה ידעתי שאברם מנסה להרעיל אותי‪ .‬את המרק ‪ -‬זיהיתי את הטעם תיכף ומיד‪-‬‬
‫שפכתי לאסלה‪ ,‬ניסיתי לשכוח צורת אות בכוחות עצמי‪ ,‬לממש בעצמי את הקללה!‪" ...‬לתרגם‬
‫את עצמי לעברית לא קיימת!‪ / ...‬להיוושע בתוך שיר לא מובן!‪ / ...‬את אוצר לשוני האילמת‬
‫‪ /‬לחסוך מהדף הלבן‪ ...!".‬להפוך את הקללה לברכה!‪ ...‬לכתוב סוף‪-‬סוף את "השיר המתכלה"‪,‬‬

                              ‫שיר שמתכלה תוך שהוא נכתב‪ ,‬הווה שנשאב אל תוך עצמו!!!‪...‬‬

‫אבל העברית של אבא‪ ,‬עם כל האותיות שלה‪ ,‬כופה עלי עבר שלא מפסיק לקרות!‪" ...‬בימים‬
‫ההם" אבל "בזמן הזה"!‪ ...‬מישהו מ"בימים ההם" שהוא אני "בזמן הזה"!‪ ...‬היא מכתיבה לי‬
‫זכרונות‪ ,‬לא שלי‪ ,‬של כל מיני זצ"לים!‪" ...‬בריתות" שלא אני כרתתי‪ ,‬ושאני מחויב בהן‪,‬‬

‫‪ ‬גיליון ‪37‬‬  ‫‪ 96‬‬
   92   93   94   95   96   97   98   99   100   101   102