Page 99 - תאטרון 37
P. 99
רוחמה-רוזמרי דנציגר
אווריפידס ,נינאגווה והמקוננות מטרויה
בעקבות הצגת הנשים מטרויה בגרסה תלת לשונית
עברית ,ערבית ויפנית בבימויו של יוקיו נינאגווה בתיאטרון הקאמרי
הנשים מטרויה :פציפיזם ,חתרנות פוליטית-דתית ,קינה?
במאמר זה אבקש להבין לעומקה את גישתו של הבמאי יוקיו נינאגווה לטרגדיה הנשים
מטרויה של אווריפידס; אבקש גם לבחון האם וכיצד תרמה הצבתן של שלוש התרבויות,
היפנית ,הישראלית-יהודית וערבית זו-לצד-זו לפרשנות של המחזה .לשם כך ,אגש תחילה
ללימוד חומר המקור שעמד לרשותו של נינאגווה .בבחינה של התוצר האמנותי שנצפה על
הבמה ,נראה כי נינאגווה קרא את אווריפידס באופן צמוד ומסורתי ובחר להותיר את היצירה
כ"אורטוריה" אפית של קינה64.
בראיון שערכה עמו הטלוויזיה היפנית ,מזהיר נינאגאווה מפני ה"סכנה" של הבנת ההפקה של
הנשים מטרויה ,בה הוא מציב שלוש תרבויות זו-לצד-זו ,כנושאת מסר פוליטי .ואמנם ,עד
לפני כעשור ומחצית רווחה הדעה בקרב החוקרים כי המחזה נכתב כמחאה על כיבוש האי
ֶמל ֹוס בידי היוונים ,תוך שהם טבחו בגברי האי ושעבדו את הנשים והילדים 65.ז'אן פול סארטר
ראה בטרגדיה של אווריפידס ביקורת נגד כל כובש קולוניאליסטי אכזר ,כשטרויה משמשת
מטאפורה המרחיקה את ההתרחשויות ההיסטוריות ובכך היא נפתחת לתובנות
אוניברסאליות66.
64סארטר מכנה את הטרגדיה של אווריפידס "אורטוריה" והוא מבקש להפיק את הדרמה שלו מן המשתמע מהטקסט
של אווריפידס .המסר של סארטר ,בעקבות מלחמת העולם השנייה וההרס של אירפה ,הוא אנטי מלחמתי .הדגש
האקזיסטנציאליסטי של סארטר בא לביטוי אקוטי במלים הסוגרות את המחזה מפיה של ֶה ַק ֶּבה ,הנשמעות כאזהרה
מפני הניהיליזם .המחזה הנשים האבודות מטרויה – מחזה על פי אווריפידס של חנוך לוין ) ,(1984שנכתב על רקע
מלחמת לבנון הראשונה ,שם דגש על האנטי מלחמתיות והסכנה שבדמוקרטיה .לוין מוסיף תמונות זוועה ,כדי
להדגיש את זוועות המלחמה .מיכאיל קאקויאניס בסרטו נשי טרויה ) ,(1971מדגיש את מרכזיותה של הקינה
האוניברסאלית ומחליף את המלל של חלק גדול מהקינות בזעקות שבר רבות – לא מילוליות.
65Thucydides, The Melian Dualogue, 5.84-116, tr. Rex Warner, http://ebookscentral.com/read-
online
66Euripides, Les Troyennes, adaptation de Jean-Paul Sartre, Paris, Gallimard, 1965, p. 6. Cited
from: Adrian Poole, "Total Disaster: Euripides' The Trojan Women", Arion, 3,3 (1976), p. 257.
גיליון 37 98