Page 31 - תיאטרון 39
P. 31

‫לא היית אתה עצמך מעולם; ‪-‬‬     ‫פר ‪:4‬‬
                                     ‫מה זה חשוב אם תמות באופן מושלם?‬
                                     ‫אני לא הייתי ‪ ? -‬הצחקת‪ ,‬חה‪-‬חה‪-‬חה!‬      ‫אוסה‪:‬‬
                                                                            ‫פר ‪1‬‬
                                          ‫פר גינט היה משהו אחר? סליחה!‬      ‫אוסה‪:‬‬
                                    ‫לא‪" ,‬מר מחזוּר"‪ ,‬השיפוט שלך קלוקל‪.‬‬       ‫פר ‪:1‬‬
                                                                            ‫אוסה‪:‬‬
                                              ‫לו יכולת לתוך תוכי להסתכל‪,‬‬
                                                   ‫היית מוצא רק פר ְופר‪...‬‬     ‫פר‬
                                                                            ‫אוסה‪:‬‬
‫)נראה פר גינט הצעיר‪ ,‬בחור כבן עשרים; אוסה‪ ,‬אמו‪ ,‬נמוכה וקטנה‪ ,‬אחריו‪ ,‬גוערת(‬
                                                                            ‫פר‪:1‬‬
                                                           ‫פּר‪ ,‬אתה משקר!‬    ‫אוסה‬
                                                 ‫)בלי לעצור(‪ :‬בכלל לא!‬      ‫פר ‪:1‬‬

                                                     ‫באמת? אז תן שבועה!‬     ‫אוסה‪:‬‬
                                                               ‫מה שבועה?‬    ‫פר ‪:1‬‬

                                                ‫הנה‪ ,‬נבהל לו!‬
                                                ‫רק שקרים‪ ,‬שטויות‪ ,‬בועה!‬
                                               ‫)נעצר(‪ :‬זאת הכי אמת שיש!‬

                                                   ‫פוי! מול אמא? תתבייש!‬
                                                    ‫חודש ‪ -‬כשיש עבודה! ‪-‬‬
                                                    ‫רץ "לצוד אייל‪ ,‬שלל!"‬

                                                        ‫וחוזר ‪ -‬שלא נדע! ‪-‬‬
                                                          ‫נו‪ ,‬פגשת ת'אייל?‬
                                                                  ‫על הרכס‪.‬‬

                                                 ‫)בצחוק של לעג(‪ :‬אלא מה!‬
                                                        ‫ַבּשלגים חפר גומה‪.‬‬
                                                        ‫לא ראית אייל שמן‪,‬‬

                                                     ‫רך כל כך ‪ -‬לא ייאמן!‬
                                                                   ‫בטח לא!‬

                                                    ‫יריתי! פח!‬
                                                        ‫הוא נפל‪ ,‬מן הכאב‪,‬‬
                                                          ‫אך ברגע שצנח –‬
                                                          ‫על גבו אני רוכב‪,‬‬

                                                  ‫ותופס לו אוזן שמאל‪ ,‬את‬
                                                        ‫הסכין אל הגולגולת‬

                                                    ‫מכוון לנעוץ בו ‪ -‬כך! ‪-‬‬
                                                      ‫היי! שואג לו הפרחח‪,‬‬

‫‪ 30‬ת א ט ר ו ן ‪ ‬גליון ‪39‬‬
   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   36