Page 5 - תיאטרון 39
P. 5
אורנה פורת ז"ל ,צילום :יוסי צבקר עדנה שביט ז"ל ב 1972-צילום יעקב אגור
מ"המלכות" ,וירדה מן הבמה ,תרתי משמע ,בעת קריאה מוקדמת
של המחזה ,ראינו לנגד עינינו את המלך ליר של סוף המחזה.
בחיים.
עדנה שביט הצברית החיפאית קורצה מחומר אחר – צינית ,בוטה
לעתים ,פתיינית ,משחקת את תדמיתה כמורה וכבמאית "קשוחה"
ו"מתנשאת" ,ומסתירה את רכותה ופגיעותה – אבל בעת ובעונה
אחת ניכרו באישיותה הפרטית והמקצועית זיקות מקבילות רבות
לאורנה פורת .גם היא היתה בד בבד עם יופיה ואצילותה הנשיים,
אשת אשכולות ,מולטי-טאלנט :פרופסור לתאטרון ,מורה בכל
רמ"ח אבריה לבימוי ולמשחק ,במאית בחסד )יש הטוענים כי היתה
הבמאית-האישה הראשונה בארץ במקצוע שנחשב ל"גברי" .לא
מדויק – לפחות שתיים ,אם לא יותר ,קדמו לה :השחקנית-במאית
מרים ברנשטיין-כהן ושולמית בת-דורי ,מה שלא גורע מהישגיה( ,רמה מסינגר ז"ל ,צילום מסך
מתרגמת ומעבדת ,תסכיתאית ,שחקנית ,קריינית ומגישה; גם היא
היתה נציגה מכוכב אחר ,שאורו הלך ודעך ביחד איתה עם השנים :כוכב התרבות הקלאסית העתיקה
והמודרנית ,ותרבות הדרמה הישראלית המשובחת .ובשעה שאורנה פורת יצרה תאטרון עלית לילדים
ולנוער ,גילתה עדנה שביט לפרובינציה הישראלית מחזאים לא ,או כמעט לא מוכרים – אהרון וולפזון
בן המאה ה) 18-רב חנוך ורב יוספכי( ,ועמוס קינן )כי עודני מאמין בך( ,ופרננדו אראבאל )פיקניק
בשדה הקרב ,בית קברות למכוניות( ,ומישל דה גלדרוד )בית ספר לבופונים ,אסקוריאל( ,וישראל
הורביץ )ההודי רוצה לברונקס( ,ודוסטוייבסקי כסופר שעובד לבמה )הבעל הנצחי( ,ואלבר קאמי
)חיי קליגולה( ,ועוד רבים ,רבים וטובים ב 100-ההפקות שביימה .אבל בשבילי היא היתה ותישאר מי
שגילתה עבור התרבות הישראלית את חנוך לוין )ועל כך תקראו בראיון שערך איתה שמעון לוי
בשעתו( והצליחה לדכא את חרדותיי מפני הטקסטים הכופרניים שלו בתקופת קידוש הצבא ונחלת
אבות והסגידה לכוחנות ,ולהישאר נאמן לאמת שלי כיוצר גם נוכח ההסתערות המתלהמת של "הרוב",
יהיה אשר יהיה )אוה ,עדנה ,מי יגול עפר מעינייך בימים אלה של פוליטיזציה גסה של החינוך
והאמנות ,ואותות ראשונים להתקרנפות של חלק מהיוצרים( ,וכמי שהעניקה לקהל הישראלי
והסטודנטיאלי שש הפקות משובחות של מחכים לגודו ,ולי – פעמיים – את התפקיד שהיא גילמה,
4ת א ט ר ו ן גליון 39
