Page 8 - תיאטרון 39
P. 8
לזכרם
חנוך לוין )(1999-1943 עדנה שביט )(2015-1935
אפשר לומר שחנוך ירה את רוב התחמושת שלו כבר בתחילת דרכו?
-בהחלט .אין ספק שהיצירות הראשונות שלו הן המזוויעות ביותר .אחר כך למד חנוך ,כמו כולם,
לחיות בקהילה ולסגל לעצמו קצת נימוסים .בהמשך כבר לא היה ילד רע.
-האם חנוך היה מעורב במהלך העבודה על את ואני והמלחמה הבאה?
-במידה שאין דומה לה .הוא נכח בכל החזרות וההצגות שלאחר מכן .במהלך החזרות היה מביא כל
הזמן חומרים חדשים .היינו מנסים אותם ורואים מה עובד ומה לא .לא היתה תוכנית סגורה מראש.
החומר עבר שיפוץ במהלך העבודה .השחקנים שהשתתפו בהצגה היו תלמידי אוניברסיטת ת"א :רמי
פלג ,שפרה מילשטיין ,בת שבע צייזלר וגד קינר ,שהיה אז בלהקת השריון ,שלושה חדשים לפני
שחרורו הצפוי ,ואסור היה לו להופיע ,בעיקר לא בהצגה "כזאת" .את המוזיקה כתבו בני נגרי ואלכס
כגן .התנאי שלי היה אז שהשחקנים יזדהו באופן פוליטי עם החומר .במלכת אמבטיה לא היו שחקני
הקאמרי מזוהים עם החומר ,והתוצאה היתה שהם התקפלו בעקבות הביקורת שספגה ההצגה .אני
דרשתי מהשחקנים לעמוד מאחורי הדברים שאמרו על הבמה.
-יותר שמאלה ממצפן.
-יותר בחריפות ,כי במצפן לא ניבלו את הפה .אנחנו כן .סאטירה ,בשונה מתנועה פוליטית ,אינה
מציעה אלטרנטיבות ופיתרונות .מטרתה לפגוע ,להכות במציאות .לכן הסאטירה אפקטיבית רק כשהיא
נעשית באקטואליה שלה .עם זאת ישנן כמובן גם סאטירות על-זמניות כמו גוליבר או דון קישוט ,אבל
לסאטירות חברתיות טהורות מהסוג שחנוך כתב אז ,יש אורך נשימה קצר.
-כבר אז ניתן לראות שלחנוך יש גם כישורים של במאי?
גליון 39ת א ט ר ו ן 7