Page 13 - תיאטרון 39
P. 13
צילום יח"צ רנה ירושלמי
המתרגם הוותיק והפורה ,דורי פרנס ,שחבר לרנה ירושלמי גם ב"טייפ האחרון
של מר קראפ" וגם ב"המלך הולך למות" ,מגולל במאמרו את סיפורה של
ההפקה הרביעית בארץ ,שאיננה בגדר קלאסיקה ממוחזרת ,אלא מציעה
עריכה ועיבוד קיצוניים של היצירה .הוא מכניס אותנו בסוד תהליכי
התגבשותה של התפיסה הדרמטורגית של רינה ירושלמי ,משתף אותנו
בסוגיות בהם התחבט במעבדת התרגום ,התכת חומרי הגלם האיבסניים,
זיקוקם ,עיבודם ,וצירופם לכלל תבנית חדשה ועדכנית ,המתכתבת הן עם
רוחה של ישראל ,2015והן עם הפרוטגוניסט בהצגתה של ירושלמי -
המתיך .אולם ,בסופו של דבר ,מגיע פרנס למסקנה שאין מנוס משמירה על
התחביר ,המשקל ושאר מאפייניה של היצירה המקורית ,כי אצל איבסן ,אולי
יותר מאשר ביצירות מחזאים הנופלים ממנו ,הצורה היא התוכן ,או מוטב
התוכנה ,שבלעדיה אי אפשר לפצח את היצירה ,כפי שיעידו גם הקטעים
הנרחבים מתרגומו המעולה של דורי פרנס המשולבים במאמרו .ומול עדותו
של המתרגם – עדותה של בעלת הדבר ,רנה ירושלמי ,המשולבת בדבריה של
ד"ר שרון אהרונסון-להבי ששוחחה עמה.
12ת א ט ר ו ן גליון 39