Page 17 - תיאטרון 39
P. 17
"הממחזר שעלה על הסולם חותם את ההצגה במילים "בצומת
האחרון ניפגש ,פר" .בדיוק כמו הסופים של צ'כוב ,ובמובן הזה
איבסן הוא כל כך מודרניסט וזוהי גם הסיבה שהתחלנו מהסוף ,עם
השחקן המבוגר ,שכל פעם פוגש את עצמו".
והניסיון לקבוע האם "הייתי עצמי" או לא .למרות הרצון והאפשרות למדוד ולכמת את הכל
כיום ,דווקא את השאלה העמוקה והמהותית הזו אין לנו דרך למדוד ,וזוהי הסוגיה המעיקה
והעמוקה בבסיס המחזה.
דבר נוסף שמאד בולט במחזה הוא הרעיון של כישלון השפה .במילים בנאדם יכול לומר הכל –
"אני רוצה להיות קיסר"" ,אני רוצה להיות מלך" ,אבל החיים מכשילים את השפה ולא ניתן
להפוך את המילים לממשות .כך למשל ,דמותו של הוהו בבית המשוגעים שזועקת "אני אשם"
על כך שניסה להציל את שפת הקולות חסרי המשמעות טרום תרבות המערב ,והוא נכשל
בניסיון הזה" :הוהו :השפה העתיקה /של היער השתתקה / .את מקום היללה /תפס כוחה של
המילה / .אני פעלתי לחדש את /שפת היער המקודשת / ,מאמצי היו לשווא / .מבין את יגוני
עכשיו?" השפה מכשילה אותנו .זהו הרגע שהתאטרון מפנה אותנו אל הנואשות בניסיון לגלות
את הקשר שבין השפה לחיים .זה קורה באופן תמציתי אצל בקט אבל גם איבסן עוסק בזה
לפניו.
-כמו ביצירות רבות שלך גם כאן את עוסקת באופן מורכב במושג הזמן התיאטרוני,
משתמשת באנכרוניזמים ושינויי תבניות זמן.
יכולנו להציג את הסיפור מההתחלה עד הסוף כפי שהוא כתוב ,אבל מה שעניין אותי ,ואולי
בהשפעת העבודה על הטייפ האחרון של קראפ ועל המלך הולך למות ,היה להעמיד במרכז
הבמה את דמות האדם שחייה ברובם עברו אולם העתיד עדיין לפניה בעיני עצמה ,והוא ,פר,
ממשיך לרצות ולחלום .התחלנו מסוף המחזה של איבסן כשפר זקן ,שבע נדודים ,וכמו חלק
מהישראלים מחליט לחזור למולדת ,אבל בדרך האנייה שלו טובעת .פר מצליח לשרוד כי הוא
מטביע את הטבח ואז רק הוא נשאר ,מתגלגל לחוף ,והדבר הראשון שהוא שומע זה כומר
שמספיד לוייה של מישהו מהכפר ,כך שפר נוכח בסופה של הלוויה .זוהי דוגמה לאופן שאין
התחלה או סוף ברור לאף אחת מן הסצנות .הקהל פוגש את הסצנות כשהן בסופן ,כמו ההצגה
כולה ,שמתחילה מהסוף.
מתוך כך התפתח העיבוד כולו ,והרעיון המרכזי הוא שפר גינט ,בן-האדם הזה ,נתקל שוב ושוב
בדמותו של הממחזר :הפכנו את דמותו של מתיך הכפתורים המגיע במקור לקראת סוף המחזה,
לדמותו של ה"ממחזר" ,שבו משתלבות גם דמויותיהן של הזר והצלם המשוטט .הממחזר ,דמות
תיאטרונית אניגמטית ,נשלח לסיים עבור פר גינט את המסע שלו מכיוון שפר כבר לא יעשה
שום דבר אחרת ממה שעשה עד כה ,והגיע זמנה של נשמתו ללכת למחזור.
16ת א ט ר ו ן גליון 39
