Page 21 - תיאטרון 39
P. 21
הממחזר/צלם והרשת .נעם בן אז"ר ודורון תבורי .צילום :נילי ממן
שקפים ,אני זוכרת את צילום ה"תשליך" על שפת הים כרקע ליציאה למלחמת טרויה או
את הקרנת מגדלי העיר האימתנית בסוף ההצגה וגם את ההקרנות של גרמי השמיים.
אחד הדימויים המוקרנים בפר גינט ,זה אשר מלווה את הממחזר ,הנו ,כאמור ,הרשת; הרשת
הנה העולם שבתוכו הממחזר לוכד את פר גינט; זהו דימוי שיוצר ומבטא את החוויה הפנימית.
בכל פעם שהרשת נכנסת לבמה צורת הכניסה שלה משתנה .כשפר מדבר על הנשר רואים נשר
שעובר את הרשת במעוף איטי .כשעבדתי על המחזות היוונים היה לי ברור שאי אפשר להקשיב
לטקסט בלי רגעי נחמה; הם פונים כל פעם לשמיים ואז הדימויים הללו נותנים מרחב
ופרספקטיבה; כאן השימוש בהקרנות הנו אמצעי ביטוי אקספרסיוניסטי.
לגבי השימוש באמצעי מבע דיגיטליים בתאטרון ,העובדה שלא העלו את פר גינט המון שנים
פה אינה סתמית .כיום התאטרון יותר ויותר נסוג ממילים ומתמלא באפקטים וטריגרים והקשב
לביטוי המילולי הולך ומתמעט .ההצגה שנמשכת שעתיים וחצי הנה עוד לאחר קיצור של
המחזה; קשה היום להושיב אנשים ,אפילו כשיש להם זמן ביום שישי אחר הצהריים ושהם
באמת ירצו להקשיב .הם רוצים לראות ,הם רוצים שייצרו עבורם אפקטים שירגשו אותם,
ואנחנו התעקשנו על הקשב.
-גם פרטי התפאורה שייכים באופן אינהרנטי לעולם התאטרון :ספסל ,פלטות ,פודיומים
משופעים ,סולם ,רצפת הבמה וקירות מבנה התאטרון ,ומעל כל אלו ,במקום דימוי
משוכפל של דמותו של פר באמצעות הולוגרמות או אמצעים דיגיטליים אחרים את
20ת א ט ר ו ן גליון 39