Page 56 - תיאטרון 41
P. 56
פרק חמישי :חורבן וגלות
קריין :כשחרב בית המקדש נסתלק הקדוש ברוך הוא למעלה למעלה ,ולא
השקיף על חורבן בית המקדש ועל עמו שגלו ,ועל השכינה שגלתה עמהם.
וכשירד ,השקיף על ביתו שנשרף והחל גועה ובוכה-
זמר אלוהים :אוי שהחרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי ויצאה השכינה בגלות.
מקהלה זמר וזמרת :אלביש שמים קדרות
ושק אשים כסותם
יחשך השמש בצאתו
וירח לא יגיה אורו.
קריין :ובשעה שהשכינה יצאה בגלות אמרה לפניו:
זמרת :הגידה לי שאהבה נפשי ,איכה תרעה?
אתה אהוב נפשי ,אתה שכל אהבת נפשי בך ,איך תזון את עצמך? איך תזון
את האחרים המושקים ממך תמיד? אתה שאני ניזונה ומושקה ממך בכל יום,
איך אזין ואשקה את בניך ישראל? איך אהיה מתעטפת בלא ברכות כשיצטרכו
לברכות ההן ולא תמצאנה בידי?
קריין :אמר לה הקדוש ברוך הוא:
זמר אלוהים :הניחי את המצוקה שלי ,שכן המצוקה שלי דבר נסתר הוא
מלהיוודע .ולעצמך ,הרי לך עצה ,היפה בנשים צאי לך בעקבות הצאן.
קריין :אלה הצדיקים ,ובגללם ניתן לך כוח להתקיים
זמר אלוהים :ורעי את גדיותיך על משכנות הרועים.
קריין :אלו התינוקות של בית רבן שבגללם העולם מתקיים.
קריין :אמרה השכינה:
זמרת :על משכבי בלילות
ביקשתי את שאהבה נפשי
ביקשתיו ולא מצאתיו
ששוכבת אני בגלות ,שיוציא אותי ממנה ,שאין דרכו להזדווג עמי אלא
בהיכלו.
מקהלה זמר וזמרת :על משכבי בלילות
גיליון 41ת א ט ר ו ן 55 
