Page 124 - גג 44
P. 124

‫למשוך את הבוקר‬

                                                                                     ‫ִב ְס ִדין ַה ְפ ִליז‬
                                                                               ‫ְש ַק ֲערו ִרית ַא ֲה ָּבה‪.‬‬
                                                                               ‫ֶּב ֶּטן ֵע ָּר ִנית קֹו ֶּל ֶּטת‬

                                                                                    ‫ֶּאת ֶּק ֶּרן ָּהאֹור‬
                                                                                 ‫ַה ִמ ְס ַת ֶּנ ֶּנת ְפ ִני ָּמה‬
                                                                           ‫ְמ ַצ ֶּי ֶּרת ִעגו ִלים ְל ָּב ִנים‬

                                                                                     ‫ָּבעֹור ַהסֹו ֵאן‪.‬‬
                                                                          ‫ִדבור ַחם ְבתֹו ְך ָּה ָּא ְז ַנ ִים‬

                                                                                       ‫טֹו ֵמן ְבגו ִפי‬
                                                                                ‫ֶּאת ִשיר ַה ִשי ִרים‪.‬‬

                                                                          ‫רֹו ָּצה ִל ְמ ֹש ְך ֶּאת ַה ֹב ֶּקר‬
                                                                                ‫ֶּאל תֹו ְך ַה ָּצ ֳה ַר ִים‪.‬‬

‫שיר אהבה נוסף‪" ,‬מדרש הצדף" (‪ – )38‬משירי האהבה הנשיים היפים בקובץ‪ ,‬הכורכים‬
‫לחברותא של מונולוג נשי פיוטי משכר חושים את הולדת ונוס של בוטיצ'לי‪ ,‬את הומרוס‬
‫עם אצבעותיה הורודות של אאוס‪ ,‬אלת השחר היוונית‪ ,‬את בריאת האישה‪ ,‬את המדרשים‬
‫העלומים של חז"ל‪ ,‬ואת הסימבוליזם הפרוידיאני של ים הנשבר אל החוף שהיה קיים‬

                                                                          ‫אלפי שנה לפני פרויד‪.‬‬
‫"כל עפאי הסיגלון" (‪ – )57‬תשובתה הניצחת של רחלי אברהם‪-‬איתן לקוהלת – זה‬
‫המקראי‪ ,‬וזה שבעקבות כל המכות שניחתו עליה היה עלול להוביל את רחלי לניהיליזם‬

                                             ‫של "הבל הבלים‪ ,‬הכל הבל"‪ ,‬ושניהם לא צלחו‪.‬‬
‫שירתה של רחלי כתודעתה‪ ,‬כאישיותה‪ ,‬הינה הכלאה ייחודית של מי שהפואטיקה שלה‬
‫ומארג מילותיה מתרפקים על העברית המבוררת‪ ,‬הנאצלה‪ ,‬הנעלסה של בית אבא החזן‪,‬‬
‫מחד גיסא‪ ,‬אך מאידך גיסא‪ ,‬גם של מי שאינה זרה לרוח הזמן‪ ,‬שסימניו הם האל‪-‬דואר‬
‫– האי‪-‬מייל ‪ -‬והקלסתרון המשטרתי‪ ,‬הפייס – בוק‪ .‬בשירה "מצב צבירה של רוח‬

         ‫העברית" (‪ )81‬רחלי מדברת על האנומליה של הפרסום החפוז של שירה בימינו‪:‬‬
                                  ‫ֲא ִני ְמ ַש ַל ַחת ֶּאת ַה ִשיר ִל ְר ִשי ַמת ַה ְתפו ָּצה ו ְכ ָּבר הוא ִמ ְת ָּא ֵר ַח‬
                                                                               ‫ְב ָּכל ֲא ָּתר ַו ֲא ָּתר ‪...‬‬

                                 ‫ַרק ָּי ָּצא ֵמ ֶּר ֶּחם ו ְכ ָּבר עֹו ֶּשה ַד ְרכֹו ְכ ַבר‪ִ -‬מ ְצ ָּוה‪ִ ,‬מ ְת ַנ ֵתק ֵמהֹו ָּרתֹו‬
                                                                         ‫פֹו ֶּעה ִמ ִש ְמ ָּחה ַחד‪ַ -‬ג ְד ָּיא‪.‬‬

                                  ‫ַּגג ‪ ‬גיליון ‪122 44‬‬
   119   120   121   122   123   124   125   126   127   128   129